חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום ו' שבוע פרשת וישב

[י] תולעים הנמצאים בתוך פרי אף בעוד שהיה מחובר לארץ (עיין לעיל סעיף ג') אך הם במקום צר שאינם יכולים לרְחושׁ (דהיינו לָנוּע ולהלך) שם, אינם בכלל איסור שרץ השורץ על הארץ, לדעת הרבה פוסקים. לפי־כך מיני קטניות כגון פּוֹלִים ואפונים שעועית וחומוס וכדומה שרואים שקליפתם משחירה, וכשמסירים אותה מוצאים יַבְחוּשִׁים תחתיה, מותרים הם לפי שיטתם, כיון שאין להם שם מקום רחב שיוכלו לרחוש. והוא הדין כשרואים נקודות שחורות בפנים הפרי, שהן התחלת התרקמות התולעים. אכן ראוי לחוש לדעת החולקים עליהם וסוברים שאסורים גם כשהמקום צר, וכן אם נמצאו נקודות שחורות צריך לחטט אחריהן בעומק ולהסירן{כז}. אבל בדִיעֲבַד שכבר נתבשלו כך עם התולעים, אין לאסור את התבשיל, אם הם נימוחו שם. אך אם יש חשש שנשארו תולעים בָּעַיִן, נכון להחמיר, ואף אם יש ששים בתבשיל כנגדם (מטעם שביארנו לעיל סוף סעיף ט'). ואם אפשר לבדוק ולהסירם, או לסנן, יעשה כן{כח}:
[יא] קמח שנמצאים בו תולעים, אם הם גדולים שאפשר להוציאם או לנפותם, יבררם והשאר מותר. אך אם הם קטנים מאד באופן שעוברים דרך נקבי הנפה, אסור הקמח באכילה. והוא הדין אם נמצאו תולעים במלח וכדומה. ואסור למכרם לגוי אפילו מעט מעט, שמא יחזור וימכרם לישראל באופן שלא יבחין בתולעים{כט}:
[יב] גם ביצי התולעים, אסורות. שכל היוצא מן הטמא, טמא. ולכן טוב להחמיר לנפות את הקמח סמוך לפני השימוש בו, בנפה דקה מן הדקה המונעת גם מעבר ביצים. ואם אין משתמשים בקמח מיד, צריך לשמרו בנתיים ב"מקרר". כמו־כן יש ליזהר בזמן הקיץ מזבובים המטילים ביציהם על אוכלים כגון בשר דגים וגבינה, והם כמו גרעיני חרדל לבָנים{ל}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד