צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ה' שבוע פרשת וישב
[יט] ישנם הרבה מיני ירקות המוחזקים בתולעים. ואפילו אם מהבהבים (דהיינו חורכים) אותם על האש, אינו מועיל. גם שרייתם במֵי־חומץ או מֵי־מלח, אינה אלא ממיתה אותם ונשארים אחוזים במקומם, ונמצא שהאיסור נשאר בעינו (כדלעיל סוף סעיף י"ז). אך חמרי ניקוי כגון "אַמַה" ("דטרגנטים"), נבדקו ונמצאו מועילים, אם שוטפים אחר־כך במים. וכן ישנם הרבה דברים המוחזקים כל־כך בתולעים, עד שכמעט אי אפשר לבדקם, וראוי לכל ירא שמים שלא לאכלם כלל, אלא אם כן הם מגידול מיוחד ללא תולעים כמו שנתחדש מקרוב{מב}:
[כ] והכלל הוא, שרוב ככל הפירות הירקות והקטניות מתהווים בהם תולעים, אם בתלוש ואם במחובר. ודברים אלו משתנים לפי הארצות והמקומות. וגם לפי הזמנים, שיש שָׁנִים או תקופות בשנה שהם מתליעים, ויש שאינם מתליעים{מג}. וגם דרך בדיקתם וצורתה אינם קבועים, וכמה פוסקים הרחיבו בדבר, ובפרט בזמנינו חיברו מומחים במקצוע זה כמה ספרים המבארים בפרוטרוט דרכי הבדיקות{מד}. לפי־כך נהלך כאן בדרך קצרה להזכיר הרבה משמותיהם של־פירות ירקות וקטניות [קצתם לא נזכרו בספרים דלעיל, והוספנו אותם מתוך הנסיון] שמצוי בהם תולעים בזמנינו, מי הרבה ומי מעט, ואלו הם. אגוזים, אורז, אֵזוֹב ("צַעְתַּר", ויש קוראים "זעתר"), אספרגוס, אפונים{מה}, ארטישוק. בצל ירוק{מו}, ברוקולי. גויאבה, גרעיני חמָניות (שחורים){מז}. דגים{מח}. היל (מין תבלין). ורד. חומוס{מט}, חַזֶּרֶת דהיינו חַסָא{נ}, חִלבּהּ (דהיינו תִּלְתָּן), חציל, חרוב. כַּבְּזרה (ויש קוראים "כוסברה"), כמון, כרוב, כרובית, כרפס (פטרוזיליה, בקדנוס){נא}, כָּרָתֵי{נב}. משמש. נענע (עלי "מנטה"){נג}. סולת, סלק אדום. עדשים, עולשׁין, עַלֵּי־גפן{נד}, עַלֵּי־צנון{נה}. פּוֹלִים{נו}, פיסתוק־חלבי, פלפל, פלפל חריף ("בִּסְבַּאס"). צימוקים. קַאתּ{נז}, קימל, קמח{נח}, קִשְׁר{נט}. רוזמרין, ריחאן{ס}. שיבה, שמיר, שעועית{סא}, שקדים. תאנים{סב}, תה, תותים, תירס (כשהם בקלָחים), תמרים, תפוחי־אדמה, תפוחי־ זהב{סג}, תֶּרֶד:
[כא] אפילו מאכל או משקה שנבדקו, או שאין דרכם להתליע, טוב וראוי שיסתכל בהם האדם בעת אכילתו ושתייתו, ובזה ינצל מכל מכשול ועוון. ויזרז את בני־ביתו לבדוק יפה יפה, ובפרט בימות הקיץ{סד}. והואיל ויש במאכלים ובמשקים חששות רבים לאין קץ, ואף מלבד שרצים ורמשים כגון שמא נפל זבוב או יתוש קטן לתוכו, גם שמא יש בהם משום נבילה וטריפה, חֵלב או דם, או טֶבֶל (דהיינו שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות או חלה), יין־נסך, ערלה וכלאי־הכרם וכו', לפי־כך הנזהר תמיד לפשפש במאכלָיו ומִשתָּיו שלא יהא בהם שום איסור, זוכה שמסייעים אותו מן השמים שלא יבוא לידי כך, כמו שנאמר{סה} לא יאֻנה לצדיק כל אָוֶן, ורשעים מָלאו רָע. כל און, בגימטריא אוכל טמא. וכך אמרו חז"ל{סו} בָּא ליטהר מסייעים אותו{סז}: