תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ג' שבוע פרשת וישב
[טז] ובחגבים, מותרים אפילו התולעים שנמצאים במעיהם מחיים (שהם דבוקים ונאחזים זה בזה לרוב כחוטים דקים, וזה יארע אחרי ירידת גשמים עליהם), כי בודאי גדלו מתוכם והרי לא פירשו. שאילו נכנסו מפיהם, היו נמעכים ומתחתכים הואיל ופיהם צר. ונחיריים אין להם שיכנסו תולעים דרכם. וכן המנהג פשוט{לז}. וגבינה מְתֻלַּעַת, אם פירשו התולעים על גַּבָּהּ, אסורים. ואם לאו, מותרים{לח}:
[יז] אין הפרש בין תולעת גדולה, לבין קטנה שבקטנות. שאפילו אם היא פחותה מגרגיר החרדל ובקושי ניכרת, אסורה. ואפילו אם אינה ניכרת רק לאור השמש, או אינה יוצאת ממחבואהּ אלא בחוֹם. וכן אם גוון התולעת כגוון המאכל וכדומה, דברים המקשים על הבדיקה. אבל אם אינה ניכרת לעין־האדם בהתבוננות אלא באמצעות מכשירים, כגון "מיקרוסקוף" או זכוכית־מגדלת, מותרת{טל}. כמו־כן תולעת מתה, אסורה כמו תולעת חיה{מ}:
[יח [אף־על־פי שיש טרחא גדולה בבדיקת המאכלים מן התולעים, נאמנת על כך גם אשה, אם היא גדולה (דהיינו מגיל שתים־עשרה שנה ויום אחד) כל שהיא מדקדקת במצוות ומבינה, וראִייתה טובה (אפילו אם זה בעזרת "משקפיים"), ויודעת איך ומה צריך לבדוק, ואינה בודקת בְּחָפְזָה{מא}:
