צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש

תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום א' שבוע פרשת וישב
[ד] ולאו דוקא כשפירשה התולעת על הארץ ממש, אלא אפילו פירשה מן הפרי לָאַוֵּיר ולא נגעה בארץ, ואפילו כשלא פירשה כולה אלא רק מקצתה פירשה על הארץ{יג}, או שלא פירשה אלא על־גבי הפרי עצמו או על־גבי הגרעין שבתוכו, או שהיו שני פירות דבוקים יחד ויצאה התולעת מפרי זה לפרי הסמוך אליו (כגון תמרה שהיתה דבוקה לתמרה שעל־ידה), כל אלו אסורים{יד}. ואפילו אם פירשה אחר שמתה (כגון שאחז הפרי בידו ונפלה התולעת כשגלגלו, או שנמצאת בזמן קלייה או בישול בתוך הכלי או בְּשׁוּלָיו) יש לאסור{טו}:
[ה] אם מוצאים את התולעת בתוך הפרי, אף על פי שרואים את חוֹרָהּ נקוב לחוץ, דעת מרן השלחן־ערוך{טז} שאין חוששים שֶׁמֶּא פירשה דרכו וחזרה. שאילו היתה פורשת, לא היתה חוזרת. הלכך פּוֹלִים ואפונים ושאר מיני קָטְנָיות וכדומה שדרכם להתליע בתלוש{יז}, שמבשלים או קולים אותם, מותר לאכלם כך בעוד שהתולעים בתוכם, ואף אם רובם וכמעט כולם מתולעים וחורם נקוב לחוץ. וכן הוא מנהג העולם להקל{יח}:
[ו] כל פרי וכדומה, שדרכו להתליע כשהוא מחובר (עיין לעיל סעיף ג'), אסור לאכול ממנו עד שיפתחנו ויבדקנו מבפנים שמא יש בתוכו תולעת ויסירנה{יט}. וכל פרי שדרכו להתליע בתלוש, אסור לאכלו עד שיבדקנו מבחוץ. ואם יש בתוכו גרעין (עיין לעיל סעיף ד'), אסור לאכלו עד שיבדוק על הגרעין{כ}. ורגילים להסיר גם סביבות התולעת משום מיאוס, או מחשש נזק, וגם שמא נותר שם מעט ממנה{כא}. ואם נחתכה התולעת בסכין, יקנחנה היטב. ואפילו אם הפרי חריף כגון צנון, אין טעם התולעת נבלע בסכין, אך יסיר במקום הַחֲתָך מן הפרי כְּדֵי־קליפה{כב}: