חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום ה' שבוע פרשת ויחי

[יח] אם בָּעיר וסביבותיה אין מצוי חלב טמא כלל, דעת הרבה פוסקים שמותר לקחת חלב מן הגוי אף־על־פי שלא ראה ישראל את החליבה, מפני שאין החשש הנזכר לעיל בסעיף הקודם. (וכן הוא מנהגינו{טל}). והמחמיר לחוש לפוסקים הסוברים שחז"ל עשו בזה סייג ותקנה, ושאין לפרוץ גדר אף כשאין שייך הטעם, תבוא עליו ברכה. והוא הדין ל"מחלבות" הגדולות שבזמנינו, בארצות שחוק הממשלה אוסר שלא לערב זולתי חֲלֵב־פרות ומענישים את העובר, וכן לגבי "אַבְקַת־חלב" של־גויים{מ}:
[יט] גְּבִנָּה של־גויים אסורה, אף־על־פי שֶׁחֲלֵב־בהמה טמאה אינו מִתְגַּבֵּן, מפני שהם מעמידים אותה בעור קיבת שחיטתם שהיא נבילה. ולכן גזרו חז"ל שאפילו העמידוה בעשבים או בשֶׁרֶף־פירות וכדומה, אסור לאכלה{מא}. וכן הוא מנהגינו{מב}. אבל אם הישראל רואה עשיית הגבינה, מותרת{מג}. ולדעת מהרי"ץ{מד} זה אפילו כשלא ראה ישראל את החליבה:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד