תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ד' שבוע פרשת ויחי
[יז] חָלָב שחֲלָבוֹ גוי ואין ישראל רואהו, אסור, שֶׁמֶּא עֵירַב בו חלב מבהמה טמאה ואינו ניכר במראהו, ואין בַּטָּהור ששים לבטל את הטמא. ואפילו לעשות ממנו גְּבִנָּה או חמאה, שעל־ידי זה נפרד הטמא מן הטהור, כי חֲלֵב־בהמה טמאה איננו עומד, מכל מקום נשאר האיסור. וטוב שיהא הישראל שם כבר בתחילת החליבה, אף־על־פי שאין בעדרו של־גוי בהמה טמאה, כדי לראות שהכלי נקי מכל דבר טמא. ואף ישראל קטן או קטנה בני תשע שנים, או אפילו מגיל שש כל שהם חריפים ומבינים אם הגוי מערב חלב טמא, די בהם להשגיח על החליבה{לח}:
