יום ו' שבוע פרשת פקודי

[ה] הואיל ואין חיוב לפדותו אלא מבן חודש ומעלה, לפי־כך אם מת התינוק בתוך שלושים יום ואפילו ביום שלושים עצמו, או נעשָׂה טריפה (דהיינו שאירע בו דבר שברור על פי הרפואה כי לא יוכל לחיות{טז}), פטור האב מן הפדיון. אך אם לא היה טריפה ומת אחרי שלושים יום, חובה עליו לפדותו ולברך, מפני שכבר חל עליו החיוב. אך שהחיינו לא יברך אז, כי כיון שמת בטלה השמחה{יז}:

[ו] אין הפדיון תלוי במילה. לפי־כך תינוק שעדיין לא נימול מפני שהוא חולה והגיע זמן פדיונו, אף על פי כן צריך לפדותו בזמנו, וכשיבריא יעשו המילה{יח}. ואם הבריא ביום ל"א ובא האב לִמּוֹלוֹ ולפדותו בשעה אחת, צריך להקדים את מצות המילה{יט}:

[ז] מה שנוהגים בשאר קהילות שאומר הכהן לאבי הבן, במאי בעית טפי וכו'{כ}, אינו נהוג אצלינו. וכל שכן שאין מכניסים את היולדת לשאול אותה לעיני כל הקהל אם לא הפילה מקודם{כא}, ואין זה מדרכי הצניעות. אלא אם יש צורך, יבררו זאת תחילה בצינעא כדי שלא לבא לידי ברכות לבטלה{כב}: