יום ב' שבוע פרשת פקודי

[יב] אחרי כן נוהגין לאכול סעוֹדה, שכל מצוה שקיבלו ישראל בשמחה (כמו מצות מילה) עדיין עושין אותה בשמחה, וכתיב{נג} שש אנכי על אמרתך וגו' ודרשינן{נד} זו מילה. ולכל־הפחות יסעדו עשרה אנשים אם אפשר. ומי שאפשר לו לעשות סעודה הגונה בפת ובשר ומקמץ ואינו עושה, אלא במיני מזונות וממתקים וכדומה, לא יפה הוא עושה{נה}:

[יג] מי שהזמינו אותו לסעודת ברית־מילה ויודע שיש שם אנשים מהוגנים, יש אומרים שמחוייב גם הוא ללכת, אבל מנהגינו שאין מקפידים. ולכן נוהגים בקהילותינו להזמין למילה{נו}:

[יד] בסיום הסעודה, המנהג שדורש הרב בדברי תורה מעין המאורע{נז}. ויש נוהגים לומר לפני ברכת המזון (קודם מזמור למנצח בנגינות) מזמור למנצח על "השמינית" וגו' הושיעה י"י כי גמר חסיד וגו'{נח}, שנדרש על המילה שניתנה בשמיני{נט}. ואין אומרים בזימון שהשמחה במעונו{נט*}: