חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום ב' שבוע פרשת כי תשא

[ג] אין להקל גם כהיום בסתם יינם ומגעם של־עובדי עבודה־זרה, אף־על־פי שבזמנינו אין דרכם לנסך לה (ועיין לקמן סעיף ט"ו), והוא אסור בהנאה לגמרי, ואין למכרו לגוי או ליתנו לו במתנה, אלא ישפכנו בחפירה שבקרקע באופן שלא ייהנה ממנו. אלא שמכל־מקום מותר בזמן הזה לישראל לגבות בחובו סתם יינם, אם אין לו דבר אחר לקבל מהם, מפני שזה נחשב כמציל מידם. והוא הדין בשאר הפסד מרובה, כגון אם עבר וקנה. והמחמיר תבוא עליו ברכה. אבל ודאי שאסור לכתחילה לקנות כדי לסחור בו. וכן אסור להשכיר עצמו לגוי לעשות לו מלאכה בסתם יינם או אף להשכיר בהמתו או רכבו להובילו וכדומה{ט}:
[ד] יין מבושל שנתמעט ממדתו על־ידי הרתיחה, ונשתנה טעמו מרוב הבישול עד שנעשה כעין דבש, אם נגע בו גוי מותר אפילו בשתייה. כי מפני שאין יין זה מצוי, לא גזרו בו חכמים. אבל אם נגע בו קודם הבישול, לא יועיל לבשלו אחר־כך{י}. ויין "מפוסטר"{יא} וכן מיץ ענבים{יב} מפוסטר שנתחדשו בזמנינו, אין דינם כמבושל, כיון שאינם מתמעטים כלל בכך ממדתם ולא ניכר בטעמם שום שינוי{יג}:
[ה [תבשיל שמעורב בו יין, ואין היין ניכר, אפילו עדיין לא רתח, אינו נאסר במגע גוי{יד}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד