יום ד' שבוע פרשת תרומה

[יט] גוי שנכנס לבית ישראל, ועבודה־זרה בידו, אין בעל־ הבית מחוייב להוציאו, לפי שהתורה אמרה ולא תביא תועבה אל ביתך{ס}, והרי לא הוא הביאהּ אלא הגוי. אבל אסור להזמין כומר שיש על בגדו שתי וערב לבוא לביתינו או לבית־הכנסת, שבזה גורם לאיסור דלא תביא תועבה אל ביתך, ובבית־הכנסת הוא כמעמיד צלם בהיכל{סא}:

[כ] כפי דין המשנה והתלמוד{סב}, מקום שנהגו למכור לגויים בהמה דקה, מוכרים. מקום שנהגו שלא למכור{סג}, אין מוכרים. ובכל המקומות, אסור למכור להם בהמה גסה או חיה גסה{סד}. אבל המנהג בזמן הזה למכור להם הכל{סה}:

[כא] אסור ליתן מתנת חנם לגוי (אפילו שאינו עובד עבודה־זרה כגון ישמעאלי{סו}) שאינו מכירו, משוֹם שנאמר{סז} ולא תחנם, ודרשו חז"ל לא תתן להם מתנת חנם{סח}. אבל אם הוא מכירו, אין זו מתנת חנם, שגם הוא ישלם גמולו, או כבר שילם לו, ונחשב הדבר כמו מכירה{סט}. ומותר לפרנס עניי הגויים, וכן לבקר חוליהם ולקבור מתיהם ולהספידם ולנחם אבליהם, משוֹם דרכי שלום{ע}: