יום א' שבוע פרשת משפטים

[ב] בימי קדם היו עושים לעבודה־זרה צלמים ופסלים בצורות שונות ומשונות, דמות בני אדם חמה ולבנה כוכבים ומזלות בהמות חיות ועופות וכיוצא בהם, ובנו להם היכלות ומזבחות, והקריבו קרבנות, ושאר עבודות זרות ומוזרות, מרוב אדיקותם בזה. ובמשך הדורות כמעט בטלו ונשתקעו ונשתכחו לגמרי כל אלו{ז}, מכֹּח השפעת תורתינו הקדושה עליהם, ודברי נביאי ישראל וחכמי הדורות. ודיני עבודה־זרה ודיני העובדים לה, יתבארו בס"ד בסימן שאחר זה. ועדיין קיימת הצורה שנתחדשה לזכר התלוי העשויה שתי וערב, ודינהּ כעבודה־זרה גם כהיום (כמו שנכתוב שם סעיף ג'), מלבד הפסילים שהם עושים{ח}. וכן נותרו עדיין חֵלק מענייני עבודה־זרה הקדומים בכמה ארצות בעולם, כגון בהודו. עד אשר יערה המקום ברוך הוא רוח ממרום קדשו, להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון, ונשׂגב שמו לבדו{ט}:

[ג] כדי להרחיק אותנו כליל מעבודה־זרה, כי אנחנו בני ישראל עַם קרובו, ציוונו המקום ברוך הוא שלא לעשות צורות מכסף או מזהב ומשאר מיני מַתְּכוֹת, או מעצים ואבנים סיד ושעוה וכיוצא בהם, אף־על־פי שאין כוונת העושה אותם אלא לשֵׁם נוי בלבד. וזהו שנאמר{י} לא תעשון אִתִּי, אלהי כסף ואלהי זהב וגו'. והטעם פן יחשבו הטועים והסכלים כי יש לצורות הללו איזה כח להרע או להיטיב{יא}. ובסעיפים דלקמן יתבאר איזה צורות אסורות, ואיזה מותרות:

[ד] צורות שבמדור־שכינה העליון, ושבמדור התחתון, אסור לעשותן. וזהו פירוש מה שנאמרי} לא תעשון אִתִּי, כמו אותם שאתי, דהיינו כדמות שַׁמָּשי המשמשים לפני. וארבעה פנים שבמרכבה (שיתבארו לקמן סעיף ה') וכן שרפים ואופנים ומלאכי השרת{יב} (הנראים כדמות אדם שיש לו כנפיים), הם במדור העליון. ודוקא בצורה בולטת אסור, אבל שוקעת מותר. וחמה ולבנה כוכבים ומזלות{יג}, הם במדור התחתון. ואותן אסור לעשות אפילו בצורה שאינה בולטת. כי אף־על־פי שהן עצמן בולטות, אבל מכל מקום הן נראות לעיני בני־אדם כשקועות ברקיע. [וראוי להחמיר כדעת הסוברים שגם הצורות שבמדור העליון אסורות אפילו שוקעות]. ולא רק לעשותן אסור, אלא אפילו להשהותן אצלו אסור, משוֹם חשד שיחשדוהו שעובד להן. ואף בשביל גוי לנוי, אסור לעשותן{יד}. ואסור גם כן לומר לגוי לעשותן, אף־על־פי שאינו רוצה להשהותן, מפני שאמירה לגוי אסורה בכל האיסורים כמו באיסורי שבת (עיין לעיל חלק אורח־חיים סימן נ"ה סעיף ז'){יד*}: