תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום א' שבוע פרשת יתרו
[ב] בכלל הלאו הנזכר לעיל, יש עוון גדול ממנו עד מאד, והוא לְשון־הרע. ופירושו שמספר בגנות חברו אף־על־פי שאומר אמת. אבל האומר שקר, נקרא "מוציא שם רע" על חבירו{ה}. אבל "בעל לשון־הרע", זה שיושב ואומר, כך וכך עשה פלוני, כך וכך היו אבותיו, כך וכך שמעתי עליו, ואומר דברים של־גנאי. על זה אמר הכתוב{ו} יכרת י"י כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות{ז}:
[ג] איסור לשון־הרע הוא לאו דוקא כשאומרו בפיו ממש, אלא הוא הדין כשכותב עליו במכתב וכדומה. ואף אם אינו אומר או כותב במפורש את שמו של־איש שהוא מדבר עליו, רק שהשומע או הקורא מבין מאליו, גם כן אסור{ח}:
[ד] המקבל לשון־הרע, גרוע יותר מן האומרו. לכן לא יאמין בליבו לדברי המספרו לו, ואף לא יעשה שום תנועה שייראה ממנה שהוא מסכים לדבריו, אדרבה אם אפשר טוב שיַראה לו פנים זועפות למען יחדל מדבריו. רק יחוש לַדָּבר, אם יכול להגיע לו מזה נזק או הפסד וכדומה, אבל לא יאמין בהחלט. ולא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר, אלא על לשון־הרע בלבד{ט}:
