חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום ה' שבוע פרשת בא

[ו] בימי החום נחלשים כלי העיכול מפני החום, ועל־כן ראוי שיהיה שיעור האכילה בימי החום פחות מבימי הקור. ושׁיעֲרו חכמי הרופאים, לאכול בימות החמה, רק שני שלישים ממה שהוא אוכל בימות הגשמים{יא}:
[ז] כלל גדול בדרכי הרפואה, שקודם האכילה יִיגַע בהליכה או בעבודה, עד שיתחמם גופו ואחר כך יאכל. ורמז לדבר ממה שנאמר{יב} בזעת אפיך תאכל לחם, דהיינו כי בזיעת הגוף תיטב אכילת הלחם. וכן נאמר{יג} ולחם עַצְלוּת לא תאכֵל. ויתיר חגורתו קודם האכילה (וְסִימָנֶיךָ{יד} ואקחה פת לחם, "אקחה" ראשי תיבות לַמַּפְרֵע, ה'תר ח'גורה ק'ודם א'כילה. "פת לחם" ראשי תיבות פ'ן ת'בא ל'ידי ח'ולי מ'עיים{טו}). ובשעת האכילה, ישב במקומו או יָסֵב על שמאלו. ואחר האכילה לא יתנועע הרבה, כי על ידי זה ירד המאכל מן האיצטומכא, טרם שיתעכל, ויזיק לו. אלא ילך מעט וינוח, ולא יִטַּיֵּיל ולא יְיַגֵּעַ את עצמו לאחר האכילה, ולא יישן אחר האכילה עד שתי שעות, שלא יעלו הָעֲשָׁנִים למוח ויזיקוהו. וכן הַמַּרְחֵץ אינו טוב לאחר האכילה{טז}:
[ח] בני האדם אינם שווים בְּמִזְגָם. יש מי שמזגו חם, ויש מי שמזגו קר, ויש מי שמזגו ממוצע. והמאכלים משתנים גם־כן לפי זה. דהיינו מי שמזגו ממוצע, יאכל מאכלים שהם גם־כן ממוצעים. אבל מי שאין מזגו ממוצע, צריך שיאכל מאכלים שהם קצת בהיפך ממזגו. מי שמזגו חם, לא יאכל דברים חמים, כמו תְּבָלִין ובשמים, אלא יאכל מאכלים שהם קצת קרים וחמוצים. ומי שמזגו קר, יאכל מאכלים שהם קצת חמים. וכן ישתנה המאכל לפי הזמן והמקום. בימות החמה, יאכל מאכלים קרים, כמו בשר כבשים וגדיים רכים, ואפרוחי תֻּרנגולת, וגם קצת מאכלים חמוצים. ולא ירבה בתְבָלִין. ובימי הקור, יאכל מאכלים חמים, וירבה בתבלין. וכן במדינה קרה מאכלים חמים, ובמדינה חמה מאכלים קרים{יז}:
[ו] בימי החום נחלשים כלי העיכול מפני החום, ועל־כן ראוי שיהיה שיעור האכילה בימי החום פחות מבימי הקור. ושׁיעֲרו חכמי הרופאים, לאכול בימות החמה, רק שני שלישים ממה שהוא אוכל בימות הגשמים{יא}:
[ז] כלל גדול בדרכי הרפואה, שקודם האכילה יִיגַע בהליכה או בעבודה, עד שיתחמם גופו ואחר כך יאכל. ורמז לדבר ממה שנאמר{יב} בזעת אפיך תאכל לחם, דהיינו כי בזיעת הגוף תיטב אכילת הלחם. וכן נאמר{יג} ולחם עַצְלוּת לא תאכֵל. ויתיר חגורתו קודם האכילה (וְסִימָנֶיךָ{יד} ואקחה פת לחם, "אקחה" ראשי תיבות לַמַּפְרֵע, ה'תר ח'גורה ק'ודם א'כילה. "פת לחם" ראשי תיבות פ'ן ת'בא ל'ידי ח'ולי מ'עיים{טו}). ובשעת האכילה, ישב במקומו או יָסֵב על שמאלו. ואחר האכילה לא יתנועע הרבה, כי על ידי זה ירד המאכל מן האיצטומכא, טרם שיתעכל, ויזיק לו. אלא ילך מעט וינוח, ולא יִטַּיֵּיל ולא יְיַגֵּעַ את עצמו לאחר האכילה, ולא יישן אחר האכילה עד שתי שעות, שלא יעלו הָעֲשָׁנִים למוח ויזיקוהו. וכן הַמַּרְחֵץ אינו טוב לאחר האכילה{טז}:
[ח] בני האדם אינם שווים בְּמִזְגָם. יש מי שמזגו חם, ויש מי שמזגו קר, ויש מי שמזגו ממוצע. והמאכלים משתנים גם־כן לפי זה. דהיינו מי שמזגו ממוצע, יאכל מאכלים שהם גם־כן ממוצעים. אבל מי שאין מזגו ממוצע, צריך שיאכל מאכלים שהם קצת בהיפך ממזגו. מי שמזגו חם, לא יאכל דברים חמים, כמו תְּבָלִין ובשמים, אלא יאכל מאכלים שהם קצת קרים וחמוצים. ומי שמזגו קר, יאכל מאכלים שהם קצת חמים. וכן ישתנה המאכל לפי הזמן והמקום. בימות החמה, יאכל מאכלים קרים, כמו בשר כבשים וגדיים רכים, ואפרוחי תֻּרנגולת, וגם קצת מאכלים חמוצים. ולא ירבה בתְבָלִין. ובימי הקור, יאכל מאכלים חמים, וירבה בתבלין. וכן במדינה קרה מאכלים חמים, ובמדינה חמה מאכלים קרים{יז}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד