חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום ג' שבוע פרשת בא

[כג] מלבד הדברים שהזכרנו בסימן זה, הובאו בתלמוד ובפוסקים ובמקובלים עוד עניינים רבים ושונים שהם סכנה. וחלקם מפוזרים בספרנו זה, כל דבר במקומו. וגם אותם שאין העולם נזהרים בהם, שומר נפשו ירחק מהם, כי חיים הם למוצאיהם:

סימן ק"מ
הִלְכּוֹת שמירת הגוף על פי הַטֵּבַע
[א] מדרכי השם יתברך הוא, שיהיה גוף האדם בריא ושלם. שהרי אֵי־אִפשר שיבין או יֵדע דבר מתורתו יתברך וממצוותיו כשהוא חולה. לפי־כך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדים את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המַבְרים והמחלימים את הגוף{א}. וכן הכתוב אומר, ונשמרתם מאד לנפשותיכם{ב}:
[ב] הבורא יתברך נתן באדם חום טבעי, וזוהי הַחֲיוּת שֶׁלָּ־אָדם. שאם תכבה האש הטבעית, תֵּיאָפֵס חֲיוּתוֹ. והחזקת החום הזה, הוא על ידי המאכל אשר האדם אוכל{ג}. כמו אש הבוערת, שאם לא יוסיפו עליה תמיד עצים, תכבה לגמרי. כן האדם אם לא יאכל, תכבה האש אשר בתוכו וימות. המאכל נטחן בין השינים, ומתערב עם מיץ הרוק וְיֻתּך, ומשם יורד לָאִצְטֻמְכָּא (דהיינו הקיבה) ונטחן גם שם, ומתערב עם המיצים, מיץ האיצטומכא ומיץ המרה, וְיֻתּך ויתבשל מהחום והמיצים ויתעכל. הברור שבו, ממנו ניזונים כל האיברים ומקיים חֲיוּת האדם. והפָּסולת שהיא המוֹתרות, נדחית לחוץ. ועל זה אנו אומרים בברכת אשר יצר{ג*} ומפליא לעשות, שנתן הקדוש ברוך הוא את הטבע באדם, לברור את טוּב המאכל, וכל אבר מושך אליו את המזון הראוי לו, והפסולת נדחית לחוץ. שאם תישאר הפסולת בתוכו, תתעפש, ויבא לידי חלאים רחמנא לִצְּלַן. ולכן רוב בריאות הגוף וחולשתו, תלויים בעיכול המאכל. אם מתעכל בדרך קל וטוב, אז האדם בריא. אבל אם מתקלקל העיכול, אז נחלש, ויכול לבא לידי סכנה חס ושלום{ד}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד