יום א' שבוע פרשת בא

[יז] צריך לקפל טליתו בעצמו, ולא יניח לאחר לקפלה עבורו{נב}. ובתפילין אין קְפִ–ידא, אך מכל־מקום טוב שיקפלם בעצמו משום חיבוב מצוה{נג}. ולא יניח הטלית בלא קיפול בלילה, ואם שכח ולא קיפלה אזי כשיבוא ללבשה בבוקר ינערנה תחילה{נד}:

[יח] אסור להוציא מפיו דבר פורענות על אדם מישראל, אפילו לומר אִלו היה פלוני חַי, היה בא לכאן (או היה שולח מכתב, או מתקשר ב"טלפון"){נה}, כי ברית כרותה לשפתים{נו}. ואין להפחיד תינוק בדבר טמא, כגון לומר שחֲתול או כלב או סוס יקחהו, או ינשכהו, ואפילו בדרך שחוק. גם לא יכנה לו שֵׁם מגונה, כמו שמצוי בשעת כעס, כגון חמור, מומר, או שרץ טמא וכדומה. כי יש מזיקים ששמותיהם כשמות הטמאים ההם ויוכלו להזיק לתינוק הזה בגופו או בנשמתו. וכן כל כיוצא באלו, צריך ליזהר מאד מהרגל הלשון{נז}:

[יט] יש בזמנינו החוששים לקנות דברים לצורך תינוק העומד להיוולד, אך נראה שאין צורך להימנע מכך{נח}: