יום א' שבוע פרשת וארא

[יז] מצוי בזמנינו בשווקים כלים חדשים מאלומיניום, נירוסטה, כסף וטפלון, שמורחים עליהם חֵלֶב או שומן אסור בעת עשייתם כדי להבריקם לנוי. ומפני חשש זה יש להכשיר על־ידי הגעלה כלים הללו אפילו אם נעשו על־ידי ישראל או נקנו ממנו. אבל תבניות אלומיניום ונייר־אלומיניום אין צורך להכשיר, כיון שהם נעשים בחום גדול ועצום, באופן שאם יש בהם איסור, כבר נשרף ונעשה כעפר הארץ{מו}. וגם הכלים דלעיל שיש בהם החשש, מכל מקום אם הטביל אותם תחילה, אפשר להקל שלא לחזור ולהטבילם אחר הכשרתם, וזאת דוקא כשהאיסור נעשה ברשות ישראל ולא ברשות גוי{מז}:

[יח] אם עבר ובישל בכלי שהשתמש בו גוי, בלא להכשירו, יש אומרים שהתבשיל מותר{מח}. ולפי דעת מהרי"ץ אסור אף בדיעבד, אלא אם כן ברור שעברו עשרים וארבע שעות מאז שבישל בו הגוי{מט}. ואפילו לדעת המתירים, אסור לומר לגוי בַּשֵּׁל עבורי ירקות בקדירתך וכדומה, שזה כאִלו הישראל מבשל בה בעצמו, והרי הדבר אסור לכתחילה. זולתי אם הגוי אומן העושה מרקחת ומיני דבש וכדומה, שיש לו כלים מיוחדים נקיים שאינו מבשל בהם דברים אחרים לפי שנזהר הוא בהם כדי שלא לפגום את אומנותו, אז יתכן שיש היתר (ומצד בישולי גויים, אין חשש, כיון שהם נאכלים כמות שהם חָיים כדלעיל סימן קל"ז סעיף י'). אבל בעל־נפש יחוש לספק גם באופן זה, כי הזהירות בדברים אלו מביאה לידי נַקְיוּת הלב וטהרת הנשמה{נ}:

סימן קל"ט

הִלְכּוֹת דברים האסורים משום סכנה

[א] כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהיזהר ממנו היטב היטב, שנאמר{א} השמר לך ושמור נפשך מאד. ובפירוש ציוותה התורה על עשיית מעקה לגג מחשש נפילה, שנאמר{ב} כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך וגו' כי יפול הנופל ממנו. ופרטי דיניהם יתבארו בס"ד להלן בסוף חלק חושן משפט, הלכות עשיית מעקה, שמירת הנפש ובל תשחית: