יום ג' שבוע פרשת שמות

[ה] צריך להשגיח קודם הטבילה שיהא הכלי נקי, ולא יהא עליו שום לכלוך או חלודה. שאם לא יסירם, הרי הם חוצצים, ולא עלתה הטבילה, אף־על־פי שאינם אלא במֵיעוטו של־כלי. אך רושם־חלודה או שחרורית (פִּיחַ) בעלמא, וכן אבן־סיד שבְּשולי קומקומים ודודים, אינם מעכבים, שדרכו של־כלי בכך ואין מקפידים עליהם{יד}. אבל צריך להסיר את המדבקות והתויות שהדרך להסירן{טו}, זולתי אם הן עשויות לנוי שחפֵצים בקיומן{טז}:

[ו] יטביל את כל הכלי בפעם אחת (ולא לחצאין) במים, ולא ישאר כלום ממנו מחוץ להם. שאם לא כן, לא עלתה לו טבילה, ואפילו אם הכלי גדול שאי אפשר להכניסו בבת־אחת למים{יז}. וגם כלי שיש לו יד, אף אם היא עשויה מחומר שאינו צריך טבילה, צריכה להיות ללא שום חציצה, ולהכניס את הכלי עם היד בפעם אחת כולו במים{יח}. וכלי המורכב מחלקים שונים, גם אם יש בו חלקים מחומר שאינו צריך טבילה, כגון טרמוס ומטחנת־בשר שיש בהם חלקים מפלסטיק, עדיף לכתחילה להטבילו כשהוא מורכב כדרך שימושו{יט}. ואם הטבילו מפורק, עלתה לו טבילה, אלא שצריך לפרקו לגמרי (ובכלל זה את הברגים שניתָן לפרקם){כ}:

[ז] בזמן הטבילה יהא הכלי אחוז בידו ברפיון, כדי שיכנסו המים שם. שאם יהדקנה, הרי זו חציצה. וראוי להחמיר ולהרטיב את היד תחילה במי המקוה, בשיעור טופֵח על־מנת להטפיח (שעל־ידי זה יהא חיבור למי המקוה), כי אז גם אם הידק את ידו, עלתה לכלי הטבילה{כא}. או יפסיק אחיזתו בכלי לגמרי כשהוא בתוך המים, ויחזור ויאחזנו תכף, או יעבירנו שם מיד ליד, שנמצא כי נגעו בִּנְתּיים המים בכולו{כב}. וכן יכול להניחו בתוך שק או סל מנוקב. ואם מטביל ביחד כמה כלים, יניחם בתוכם זה סמוך לזה, ולא זה על גבי זה{כג}. ואם קושרים את הכלי בחוט או בחבל, צריך להשגיח שיהא הקשר רפוי, שיוכלו המים להיכנס גם מתחת הקשר{כד}: