יום ה' שבוע פרשת אמור

[יז] יש אומרים שאפילו כשאין דלת לפתח, חייב במזוזה. ויש אומרים שהוא פטור כשאין לו דלת. ולכן יש לתלות את הדלת מיד ולקבוע את המזוזה, כדי לצאת ידי שתי הדעות. שאם יקבע את המזוזה תחילה ואחר־כך יתלה את הדלת, יש לחשוש משום "תעשה ולא מן העשוי". ופתח שאינו תולה דלת שם, יקבע המזוזה בלא ברכה, כי ספק ברכות להקל{מג}. ואם בדעתו לתלות דלת, אלא שאי אפשר לתלותה כעת מאיזו סיבה, יקבענה בלא ברכה, ולפני שיתלה את הדלת יטול את המזוזה, ויתלה את הדלת ואחר כך יקבע שוב את המזוזה בברכה{מד}:

[יח]  בית־הֶכְסֵא ובית־הַמַּרְחֵץ, חדר־אמבטיה ובית־הטבילה, בורסקי (דהיינו מקום עיבוד עורות, ויש שם ריח רע) וחדר־אשפה וכדומה, אסור לקבוע שם מזוזה, אפילו אם יכסו אותה, מפני שאינם עשויים לדירת כבוד{מה}. אך רפת בקר, ולול שמגדלים בו עופות, ובית־התבן והעצים, ואוצרות ("מחסנים"{מו}) של־יין ותבואה או של־שאר משקין ואוכָלין (והוא הדין בגדים וכדומה{מז}) כיון שהם לצורך האדם, חייבים במזוזה לפי דעת מָרַן השלחן ערוך{מח}. אבל דעת רבינו הרמב"ם{מט} שהם פטורים, מפני שנאמר "ביתך", דהיינו דוקא בית המיוחד לאדם לדירה. וכן הוא מנהגינו{נ}. חדר־שינה, חייב{נא}. וכן חדר־אפייה ובישול ("מטבח"){נב}, וכן מַרְפֶּסֶת{נב*}:

[יט] בית־הכנסת פטור ממזוזה, מפני שהוא קודש{נג}. וכן הוא המנהג. והוא הדין לבית־המדרש. ואם אדם דר שם, כגון הַשַּׁמָּשׁ, או מלמד תינוקות, חייב. ויש אומרים שבית־המדרש חייב במזוזה, הואיל והוא דומה לדירה, מפני שיושבים ולומדים שם מן הבוקר עד הערב, ונכון לחוש לדבריהם, אך יקבענה בלא ברכה. אבל בית־הכנסת, גם אם לומדים שם כמה שעות, פטור לפי כל הדעות{נד}: