צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש

תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום א' שבוע פרשת אמור
[ה] נוהגים לכתוב שדי מאחורי המזוזה, לנגד הריוח שלפני והיה אם שמוע (והוא ראשי תיבות ש'ומר ד'ירת י'שראל) ויותר טוב לכתבו לנגד תיבת וְהָיָה. ויש נוהגים לכתוב עוד שמות קדושים מאחוריה כוזו במוכסז כוזו{יא*}. וכותבים אותם בהיפך מכתיבת המזוזה, כדי שיהיו מקבילים לתיבות ידוד אלהינו ידוד שבשיטה הראשונה. הכ"ף מול היו"ד, והוא"ו מול הה"א וכו', שהם האותיות שאחריהם באִלְפָ"א בֵּיתָּ"א. אבל בפנים המזוזה, אין מוסיפים מאומה{יב}:
[ו] צריך לקבעה בצד ימין הנכנס. ואם קבעה בשמאל, פסולה, וצריך לַהֲסִירָהּ ולקבעה בימין{יג} ולברך עליה שוב{יד}. ואין חילוק בזה בין איטר לאינו איטר{טו}:
[ז] שני חדרים הסמוכים זה לזה, אשר לכל אחד יש פתח לרשות־הרבים או לחצר, ובקיר המפסיק ביניהם יש גם־כן פתח, ונמצא שאינו ניכר איזה צד נחשב ימין כדי לקבוע בו את המזוזה, הולכים בזה אחרי הֶכֵּר צִיר. כלומר שהחדר שנעשו שם הצירים לדלת, דהיינו שהדלת נפתחת לתוכו, הוא נחשב עיקר הבית, וקובעים את המזוזה בצד ימין שנכנסים לתוכו. ודוקא כששני החדרים הללו שווים בשימושם. אבל אם עיקר שימושו הוא באחד מהם, בזה אין הולכים אחרי היכר ציר, אלא לעולם קובעים את המזוזה בצד ימין שנכנסים לבית שעיקר שימושו שם, אף על פי שהדלת נפתחת לתוך השני{טז}: