תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ה' שבוע פרשת אחרי מות
[כ] אם שינה בצורת הפרשיות, או הוסיף אפילו אות אחת או חיסר אות אחת, או הרחיק או הקריב בין אות לאות עד שנראית התיבה כשתי תיבות או שתי תיבות נראות כתיבה אחת, הרי זה הספר פסול{ע} ואין בו קדושת ספר תורה, אלא כחוֹמֶש מן החומְשין{עא}. והכל לפי המסורת המקובלת איש מפי איש עד למשה מסיני מפי הגבורה. ולפי רוב השנים ותוקף הגלות, נשתבשו הספרים ונחלקו הסופרים בתפוצות ישראל בכמה וכמה פרטים. וארבעה עשר הבדלים ישנם בין ספרי תורה שלנו, לבין הנמצא בספרי שאר קהילות בזמנינו, ואלו הם. א' גדול עוני מִנְּשֹׂא{עב}, חסר וי"ו אחר השי"ן. ב' נבקעו כל מעינֹת{עג}, חסר וי"ו אחר הנו"ן. ג' וַיִּהְיוּ כל ימי נח{עד}, נוסף וי"ו אחר היו"ד, לא וַיְהִי. ד' ה' ו', פוטיפרע{עה}, תיבה אחת, לא פוטי פרע. ז' מקשה תֵּעשה המנורה{עו}, חסר יו"ד אחר התי"ו. ח' אל עבר האפֹד{עז}, חסר וי"ו אחר הפ"א. ט' וידבר וגו' כל חלב{עח}, פרשה פתוחה, וידבר וגו' המקריב{עט}, אין פרשה כלל, לא בהיפך. י' אשר נקבו בשמֹת{פ}, חסר וי"ו אחר המי"ם. י"א ובראשי חדשיכם{פא}, מלא יו"ד אחר השי"ן. י"ב וישלח מלאכים אל בלעם בן בעֹר{פב}, חסר וי"ו אחר הע'. י"ג פצוע דַּכָּא{פג}, באל"ף, לא דכה בה"א. י"ד הלידוד תגמלו זאת{פג*}, תיבה אחת, לא ה לידוד שתי תיבות. ולכל השינויים הללו, ישנם ראיות רבות והוכחות עצומות מספרי רבותינו ובעלי המסורת{פד}, והֵמה לעיכובא לדידן. וספר־תורה שנמצא בו אפילו שינוי אחד מהם, פוסלים אותו, ומוציאים ספר־תורה אחר{פה}:
[כא] מלבד ההבדלים הנזכרים בסעיף הקודם, נמצאים עוד עשרה שינויים בכמה פרטים, אלא שהם אינם לעיכובא כפי ההלכה, ואלו הם. א' צורת שתי שיטות אחרונות בשירת הים, שוֹנות הן בפיזורם. ב' שירת האזינו נכתבת בששים ושבע שיטין, לא בשבעים{פו}. ג' הוי"ו אינה קְטִיעא, בפסוק את בריתי שלום{פז}. ובאותיות הגדולות והקטנות, נמצאים השינויים דלקמן. ד' זה ספר{פח}, הסמ"ך רַבָּתִי. ה' נֹצר חסד{פט}, הנו"ן אינה רבתי. ו' על מוקדה{צ}, המי"ם אינה זְעֵירָא. ז' פינחס בן אלעזר{צא}, היו"ד אינה זעירא. ח' כימי השמים על הארץ{צב}, הצאד"י רבתי. ט' קן צפור{צג}, הקו"ף רבתי. י' אשריך ישראל{צד}, האל"ף רבתי{צה}:
[כב] יֶשנה עוד מסורת מקובלת בידינו איש מפי איש לאותיות מסויימות בתורה שהן צריכות להיכתב בשינוי מן הרגיל, והם הנקראות פֵּאִי"ן לְפוּפוֹת ואותיות עקומות וכדומה, כמו שכתבו הפוסקים{צו}. והן במקומות רבים, כגון וארובות השמים נפתחו{צז}, הפ"א לפופה כזה . וכן קפאו תהומות{צח}, איפת צדק{צט}, וילך שפי{ק}, על גוזליו ירחף{קא} כזה . וחיתי"ן עקומות כזה או כזה {קב}, כגון וצמח האדמה{קג}, וכי יגח{קד}, וישחטם במדבר{קה}, וחרה אף י"י{קו}. ובמקום אחד בלבד יש אל"ף עקום, והוא לא כי ערות הארץ{קז}. וכן למ"ד עקום לאחוריו במקום אחד בלבד, והוא לנכרי תשיך{קח}. והאותיות הללו נזכרות ונעשות בכל ספרי תימן וגדולי רבנֶיהָ דור אחר דור (ובמקצתם יש עוד ווי"ן, וכפי"ן פשוטות, ופאי"ן, עקומות כזה . ולמדי"ן עקומות לפניהן כזה ). זולתי מקרוב הפסיקו הרבה סופרים לכתבן מטעמים שאינם מספיקים, אבל הנכון והעיקר לכתבן למצוה מן המובחר. ולכולן יש טעמים ורמזים וסודות נפלאים{קט}:
