צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש

תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ד' שבוע פרשת שמיני
סימן קס"ג
הִלְכּוֹת כבוד תלמיד־חכם וזקן, רִבּוֹ מובהק וכהן.
והלכות נידוי וחרם
[א] מצות עשה לקום מלוא־קומתו מפני תלמיד־חכם מופלג בתורה, ואפילו אם הוא צעיר בשנים ואינו רִבּוֹ. שנאמר{א} והדרת פני זקן. כי זקן הנזכר כאן, פירושו תלמיד־חכם, והוא נוטריקוּן זֶה קָנָה חכמה, וכמו שנאמר{ב} אֶספה לי שבעים איש מזקני ישראל. וכן מצוה לקום מלוא־קומתו מפני שיבה, דהיינו מבן שבעים שנה ואילך, שנאמרא} מפני שיבה תקום. ואפילו אם הוא עם־הארץ, ובלבד שלא יהא רשע{ג}. וגם זקן גוי, אעפ"י
שאין לקום מפניו, מכל מקום מהדרים אותו בדברים, ונותנים לו יד לסָמכו{ד}:
[ב] היה תלמיד־חכם או שיבה עוברים ברחוב וכיו"ב, לא יעמוד מפניהם קודם שהגיעו לארבע אמותיו, כיון שאז אין היכר שעומד לכבודם. ומאז שהגיעו לתוך ארבע אמותיו, חייב לעמוד. וכיון שעברו מכנגד פניו, מותר לשבת מיד{ה}. ואף כשהוא נמצא בתוך בית, אינו חייב לעמוד מעת כניסתם, אלא משיגיעו לתוך ארבע אמותיו{ו}, הן בבית פרטי, הן בבית־הכנסת ובית־המדרש ואולם וכיו"ב{ז}. ואפילו בשעת קרית שמע וברכותיה או כשהוא עוסק בתורה, חייב לעמוד, וכן המנהג{ח}:
[ג] תלמיד־חכם אינו צריך לעמוד מפני שיבה מלוא קומתו, גם אם הוא צעיר, רק יעשה לו הידור{ט}. דהיינו שינוע מעט כאילו הוא רוצה לעמוד מפניו{י}. וכן שני חכמים או שני זקנים, אינם צריכים לעמוד אחד מפני חבירו, רק לעשות הידור{יא}. והרב אינו צריך לעמוד מפני תלמידו אפילו אם התלמיד הוא חכם גדול, אך טוב שיעשה לו הידור קצת{יב}: