יום ג' שבוע פרשת שמיני

[כה] היה קוץ{פב} תחוב לאביו או לאמו, לא יוציאנו, שמא יעשה בהם חַבּוּרָה, שהיא באיסור חיוב חָנֵק, שנאמר{פג} ומכֵּה אביו ואמו, מות יומת. וכן אם הבן הוא רופא, לא יקיז להם דם ולא יחתוך להם אֵבֶר, ולא יעשה להם ניתוח וכיו"ב, אף על פי שהמטרה לשם רפואה. ויש אומרים שזה דוקא כשיש שָׁם רופא אַחֵר. אבל אם אין שָׁם רופא אַחֵר, והם מצטערים, יקיז ויחתוך וינתח כפי צורך הרפואה{פד}. ו"זריקות" מותר גם כשיש שם אחר, אם טורח עליו ללכת לרופא בכל יום לצורך זה, ובנו הוא מומחה ורגיל בדבר, לפי שאין מצוי לצאת דם על ידן הואיל והן נעשות בתוך הבשר. אבל זריקות הנעשות בתוך הורידים, דינן כהקזת דם דלעיל{פה}:

[כו] גר אסור לקלל אביו הגוי או אמו הגויה ולא יבזה אותם, שלא יאמרו שבאו מקדושה חמורה (דהיינו לפי חוקיהם{פו}) לקדושה קלה. אלא נוהג בהם מקצת כבוד, דהיינו באופן שלא ייראה כפוי טובה בעיני הבריות{פז}:

[כז] הרוצה לכבד את אביו ואת אמו לפי האמת, יעסוק בתורה ובמעשים טובים. שזהו הכבוד הגדול לָאבות, שאומרים הבריות, אשרי לאב ואם שגִּדְּלו בן כזה. אבל אם אין הבן הולך בדרך הישר, הרי אבותיו ישאו חרפה עליו, והוא מבייש אותם בבושה שאין גדולה הימנה. וכן האב שרוצה לרחם על בניו באמת, יעסוק בתורה ובמעשים טובים, ויהא נוח לשמים ונוח לבריות ויתכבדו בניו בו. אבל מי שאינו הולך בדרך הישר, גם זרעו מגונה אחריו. וכן בעוון אבות בניו מתים, כמו שנאמר{פח} פוקד עון אבות על בנים. ואין אכזריות גדולה מזאת, שהוא גורם בחטאיו שימותו בניו. ואין לך מרחם על בניו יותר מן הצדיק, כי זכותו עומדת לאלף דור{פט}: