צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ה' שבוע פרשת ויקרא
[ה] ישגיח המלמד היטב עליהם לבטא האותיות והתיבות והנקודות כהוגן, דגש ורפי נע ונח, וישים לב להנחת הטעמים והנגינות במקומם הראוי מלעיל ומלרע. וילמדם ראשי פרקים של־כללי הדקדוק הנחוצים והמועילים לקריאה, שאז יהיו כתובים על לוח ליבם לזכרון כל ימי חייהם{יד}. ובכל מקום ומקום יעמדו על המשמר להחזיק מסורת אבותינו הקדושים נע"ג, שיהא מלמד בקי ללמד הילדים המקרא והתפילה וכיו"ב מגירסא דינקותא, במבטא התימני של־לשון הקודש, שהוא הצח והאמיתי{טו}, ולשנן להם הששי{טז} ותרגום הפרשה וההפטרה{יז} על בָּריים, שאם אין גדיים אין תיישים חס ושלום{יח}:
[ו] המלמד לא ישאר עֵר בלילה יותר מדאי, כדי שלא יהא עייף ועצל ביום מללמד. וכן לא יתענה או ימנע את עצמו ממאכל ומשתה, וכן בהיפך לא יאכל וישתה יותר מדאי. כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב. וכל המשנה, ידו על התחתונה, ומסלקים אותו{יט}:
[ז] כדי להטיל עליהם אימה, צריך המלמד להכות אותם. אבל לא מַכַּת־אויב מוּסַר־אכזרי. לפי־כך לא יַכֵּם בשוטים ולא במקלות, אלא ברצועה קטנה{כ}. ומגיל י"ב ואילך, מותר להכותם בכח{כא}. וכבר אמר החכם מכל האדם, אוֶלת קשורה בְלֶב־נָער, שֵׁבֶט מוסָר ירחיקנה ממנו{כב}. אל תמנע מנער מוסר, כי תכנו בשבט לא ימות. אתה בשבט תכנו, ונפשו משאול תציל{כג}: