יום ה' שבוע פרשת שלח

[ו] שילחה כדין וחזרה על הבנים, ושילחה שוב וחזרה עליהם, חייב לחזור ולשלחה, ואפילו פעמים רבות. אבל אם נטל הבנים אחרי ששילחה ואחר־כך החזירם לקן וחזרה האם עליהם, פטור מלשלחה. כי מאחר שזכה בהם כבר, נחשב קן זה מזומן{יח}:

[ז] בכל מקום שמצא את הקן, חייב לשלח, בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד, בין על־גבי אילן, בין על הארץ, בין בבורות ומערות וכדומה. ואפילו מְצָאוֹ בים, כגון ששָטַף הים ולקח קן מן היבשה{יט}:

[ח] אינו צריך לשלחה עד למרחוק, אלא מספיק שתצא מתחת ידו{כ}, ואח"כ יקח את הבנים. ולאחר שיצאה מידו, מותר לו לצוד אותה {כא}. כי לא אסרה תורה אלא לצוד אותה כשהיא אינה יכולה לפרוח בשביל הבנים שהיא מרחפת עליהם כדי שלא ילָקחו{כב}. אבל אינו רשאי לקצוץ את כנפיה קודם שישלחנה (או לעשות איזו פעולה אחרת{כג}) כדי שלא תוכל לפרוח ויקחנה{כד}: