תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ד' שבוע פרשת קרח
[ד] כשמבקש עליו רחמים, אם מבקש בפניו, יכול לבקש בכל לשון שירצה, שהרי מבקש לפני השכינה שהיא אצל החולה. אבל כשמבקש שלא בפניו, שאז צריך שמלאכי השרת יעלו את תפילתו והם אינם נזקקין לכל הלשונות, על כן יבקש בלשון הקודש. ויכלול אותו בתוך כל חולי ישראל, שמתוך שכוללו עם האחרים תפילתו נשמעת יותר בזכותן של־רבים, ויאמר, המקום ירחם עליך בתוך כל חולי ישראל. ובשבת יאמר, שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא{ט}. ויש מוסיפים ורחמיו מרובים, וְשִׁבְתוּ בְשלום{ט*}. וכשמבקש עליו רחמים שלא בפניו, צריך להזכיר שמו ושם אביו{י}:
[ה] המבקרים ידברו אתו בהשכל ודעת, ויאמרו לו, לא דברים מְחַיִּים ולא דברים ממיתים, ויאמרו לו שיתן דעתו על עניניו אם הלוה או הפקיד אצל אחרים, או אחרים אצלו, ואל יפחד מפני זה מהמות{יא}:
[ו] חולה שמת לו מת, אין מודיעין לו, שמא תטרף דעתו עליו. ואפילו נודע לו, אין אומרים לו לקרוע שמא תגדל דאגתו, ואין בוכין ואין מספידין בפניו, בין על מתו בין על מת אחר אף על פי שאינו קרובו, פן יפחד שגם הוא ימות, ומשתיקין את המנחמין בפניו{יב}:
