יום ד' שבוע פרשת חקת

[ב] בגד שאין לו פתח לפנים (כגון "סוודר" סגור), צריך לקרוע בבית הצואר לפניו, מן השפה ולמטה, ולא לרוחב הבגד. ובבגדים הרגילים שיש להם פתח ורכוסים בכפתורים וכיו"ב, מנהגינו לקרוע לרוחב הבגד באמצע החזה, משפת צדדי הבגד הפתוח שם. מיהו גם בזה אם קרע באורך כלפי מטה, שפיר דמי. וצריך לקרוע במקום שהבגד שלם מתחילתו, ולא במקום התפר{ה}:

[ג] יש כמה חילוקים בין הקריעה שעל אביו ואמו לבין הקריעה שעל שאר קרובים, כגון בן ואח. על כל המתים קורע טפח בבגד העליון ודיו, ואין לקרוע יותר משום בל תשחית. ועל אביו ואמו, צריך לקרוע את כל הבגדים עד כנגד ליבו (ומקום הלב הוא באמצע החזה נוטה מעט לשמאל, כנגד הבשר הגבוה שעל הזרוע) חוץ מבגד הזיעה ["גופיה"] שאינו צריך לקרוע [וטוב להחמיר]. וכן את הטלית־קטן והמעיל העליון אין צריך לקרוע. ואם לא קרע את כל הבגדים שהוא צריך לקרוע, לא יצא ידי חובתו{ו}:

[ד] נוהגין שעל שאר קרובים קורעים בצד ימין, ועל אביו ועל אמו בצד שמאל, לפי שצריך לגלות את ליבו שהוא בצד שמאל. ובדיעבד אין זה מעכב{ז}: