יום א' שבוע פרשת חקת

[ב] העומדים אצל הגוסס, ישגיחו שלא יוציא שום אבר חוץ למטה. כמו שנאמר ביעקב{ד} ויאסוף רגליו אל המטה. ולכן יעמידו כסאות אצל המטה שלא יוכל להוציא יד או רגל. ומכל מקום אם לא עשו כן והוציא, אסור לנגוע בו להחזירו{ה}:

[ג] מאז שנוטה הוא למות, אין שום אדם רשאי ליפרד ממנו, שלא תצא נפשו והוא יחידי, מפני שהנפש משתוממת בשעה שיוצאת מן הגוף. ומצוה לעמוד על האדם בשעת יציאת נשמה, שנאמר{ו} וִיחִי עוד לנצח לא יראה השחת, כי יראה חכמים ימותו וגו'. וראוי לקבץ עשרה שיהיו בשעת יציאת נשמה, ולא יעסקו בדברים בטלים חס ושלום, אלא יעסקו בתורה ובמזמורי תהלים{ז}:

[ד] לאחר יציאת נשמה אין להזיזו תכף, שמא נתעלף. אלא שוהין מעט עד שמתברר להם בהחלט שמת, כגון שמניחין אצל חטמו נוצה קלה ואינה מתנדנדת. והאבלים מברכים, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת. ומיד אח"כ קורעין כדין שיתבאר בסימן שאחר זה{ח}: