יום ה' שבוע פרשת בלק

[ז] מי שהוא אונן בשעת קרית־שמע ותפילה, ולאחר שנקבר המת עבר רביעית היום שהוא זמן קרית־שמע, מכל מקום אומר גם קרית־שמע וברכותיה בלא תפילין, עד שליש היום. אבל אם עבר גם שליש היום, אומר קרית־שמע בלא הברכות. ותפילת שמונה עשרה מותר להתפלל עד חצות היום. ומוסף דראש חודש וחול־המועד, יכול להתפלל גם אחר כך, שזמנו כל היום. ומברכות השחר לא יאמר כי אם שלוש ברכות שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה, וברכות התורה, שאלו זמנם כל היום, ושאר הברכות לא יאמר אחר שעבר זמנם, כיון שבשעת חובתם דהיינו בבוקר היה פטור. ויש אומרים שזמן ברכות השחר כל היום. וכן לדעת הרמב"ם יכול לומר ק"ש עם ברכותיה כל היום (כדלעיל בחלק אורח־חיים סימן ט"ו סוף סעיף א'). ואם נקבר המת קודם שליש היום, וביתו רחוק מבית הקברות שבעוד שיגיע לביתו יעבור שליש היום, טוב יותר שיכנס לאיזה בית סמוך לבית הקברות, לקרוא קרית־שמע ולהתפלל בזמן הראוי או אפילו בחוץ במקום נקי. ומיד כשמתחילין להשליך עפר על המת, יכול לקרות קרית־שמע ולהתפלל, אף על פי שהאבילות עדיין אינה חלה{ח}:

[ח] מי שמת לו מת, ונעשה אונן לאחר שכבר הגיע זמן תפילת שחרית, או מנחה או ערבית, והוא לא התפלל מקודם שנעשה אונן, ונמשך האֲנִינוּת עד לאחר זמן תפילה, אף על פי כן אינו צריך תשלומין להתפלל בתפילה שלאחריה שתים{ט}:

[ט [דיני הנחת תפילין ביום ראשון לאבילות, עיין לקמן סימן ק"צ סעיף ב':