תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ג' שבוע פרשת פינחס
[ב] מנהגינו ברחיצה ובטהרה, כך הוא. מרחיצים במים פושרים כל גופו של־מת, וראשו תחילה, ואח"כ הזרוע וכו', ומנקים אותו היטב בכל גופו עם סבון, ונוטלים צפרני ידיו ורגליו, ומגלחים שערות ראשו{ב}, ומסדרים פיאותיו וזקנו. ומזלפים עליו מי־ורדים וכדומה. הכלל, שיהא מקושט כהולך לפני מלך. [ואם היה חולה־מעיים, פוקקים את נקביו]. וצריכים ליזהר שלא יהפכו את המת על פניו, שהוא דרך בזיון, אלא יטו אותו על צדו, ואחר כך על צדו השני. לאחר שניקו אותו היטב, שופכין עליו תשעה קַבִּין מים לטהרו{ב*}. ואין צריך שיהיו כולם בכלי אחד ובבת־אחת דוקא, אלא גם משני כלים, או משלושה, מצטרפין, רק שהשני יתחיל ליצוק בעוד שלא הפסיק הראשון, וכן השלישי בעוד שלא הפסיק השני. וגם אם מְעַרֶה מכלי אחד, לא יפסיק הקילוח. ומתוך ארבעה כלים, אין מצטרפין אפילו שופכין בבת־אחת{ג}:
[ג] אחר כך נוהגים להלבישו בגדים וכובע החשובים שהיו לו בחייו, שהם בגדי שבת או יום־הכפורים, לסימן אמונת תחָיית המתים, כי אמרו חז"ל{ד} שעתידין הצדיקים לעמוד בלבושיהם. אבל לא יהיו יקרים יותר מדאי. ומניחים יד ימינו על שמאלו. וכורכים על בגדיו תכריכין מבד לבן, וטוב לעשותם מפשתן. ותופרים אותם סביב בתפירה גסה, ויש שאין תופרים אלא קושרים אותם בבד לבן ארוך וצר (כשתי אצבעות) מראשו ועד רגליו. ומכניסים בשמים בתוך התכריכין{ה}:
[ד] כשמלבישים את המת, טוב לכוון שכשם שהם מלבישים את הגוף, כך תתלבש נשמתו במלבושים רַוְחָניים בגן־עדן{ו}:
