תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ד' שבוע פרשת דברים
[ו] וכן צריך להיזהר, כשמוציאים מת ברחוב, ומשני הצדדים נטועים אילנות וענפיהם מגיעין זה לזה, ובפרט בקיץ שיש עליהם עלים מרובים, שהם סוככים ומאהילים על המת ועל המלוים אחריו{י}:
[ז] פתח אשר עתידים להוציא דרכו את המת מן האהל אשר הוא שם, שעל ידי הוצאה זאת יטהר האהל, אף על פי שהפתח הזה הוא סתום, מכל מקום נדון כאלו היה פתוח (וי"א שכך הוא הלכה למשה מסיני), ולכן אסור לכהן שיעמוד שם תחת המשקוף, אף על פי שהדלת נעולה מבפנים. וכן אם יש שם גג בולט טפח נגד הפתח, מביא את הטומאה לכל מקום שאפשר, כאלו היה הפתח פתוח. אך אם נפתח מצד אחר פתח או חלון שהוא ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, אז לא נחשב הפתח הסתום כאלו היה פתוח, ומותר לכהן לעמוד שם אם אין הטומאה יכולה להגיע אליו דרך הפתח, או החלון הפתוח{יא}:
[ח] כהן שהוא בבית או בחדר שהדלתות והחלונות סגורים באופן שאין פתוח בפתח טפח, ובחלון אין נקב כפונדיון (עיין לעיל סוף סעיף ב'), ושמע שיש בשכונתו מת באופן שאם יפתח פתח או חלון יהא מקום לטומאה שתבא עליו, אסור לפתוח, אלא ישאר שם כמו שהוא, עד שיוציאו את המת. כי כל זמן שאין פתוח טפח, אין הטומאה נכנסת, וכשיפתח תכנס{יב}:
