צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש

תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ג' שבוע פרשת דברים
[ג] לפי־כך במקומות שגגות־הבתים בולטים לחוץ ברוחב טפח, זה הקצה מן הגג הוי אהל להביא את הטומאה, דקיימא לן שרוחב טפח מביא את הטומאה. לפי זה שני בתים סמוכים זה לזה, ויש מת באחד מהם, הולכת הטומאה דרך פתח או חלון תחת הקצוות מן הגגות שבולטים לחוץ, ונכנסת גם לתוך הבית השני דרך חלון או פתח פתוח, ואסור לכהן להיכנס גם לתוך הבית השני. וכן אפילו כמה בתים הסמוכים זה אצל זה{ז}:
[ד] ואפילו אם הגגות אינן שוים אלא זה למעלה מזה, ואפילו הגג שהטומאה שם בבית, הוא גבוה הרבה מן הגג השני, או בהיפך, הלכה למשה מסיני היא דאמרינן חֲבוֹט רְמִי. פירוש, שאנו רואים כאלו העליון נחבט ונשפל עד למטה, ומאחר שאם היה נשפל עד התחתון היה נוגע בו, על כן הולכת הטומאה מזה לזה. אבל אם יש הפסק ביניהם אפילו כל שהו, שוב אין הטומאה הולכת{ח}:
[ה] וכן כשיש קורה מונחת והיא רחבה טפח והגגין מאהילים עליה טפח מכאן וטפח מכאן (כמו ציור א') אם כן באה הטומאה מתחת הגג אל תחת הקורה, והיא מביאה את הטומאה אל תחת גג הבית שמצד השני, ומתפשטת בכל מקום שיש אהל טפח עד המקום שיש הפסק. וכן כשיש בין שני בתים כיפה בנויה (כמו ציור ב') הדין כך הוא. דאף על פי שאין על הכיפה גג בולט, מכל מקום הרי באה הטומאה מתחת גג הבית לתחת הכיפה. ואם יש לכיפה כמו רגלים מן הקרקע ולמעלה, ואם כן יש סתימה אצל כותלי הבתים, אם אין עליה גג בולט, והסתימה שמן הצד נמשכת יותר מן הגג שלמעלה (כמו ציור ג'), באופן זה, אין מקום לטומאה שתבא, כיון שיש קצת הפסק בלי אהל. ואם יש בין בית לבית כּוֹתָל סתום בלי פתח, אלא שיש עליו גג בולט, והטומאה באה מגג לגג, יש תקנה לעת הצורך להסיר את הרעפים במקום אחד שיהיה קצת הפסק בלי אהל טפח{ט}: