יום ד' שבוע פרשת ואתחנן

[ד] גר או גיורת שנתגיירו עם בניהם, אין מתאבלין זה על זה, לפי שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, והקורבה שהיתה בגויותם אינה קורבה{ו}:

[ה] משנקבר המת ונגמרה סתימת הקבר בעפר, מיד מתחילה האבִילות, וחולץ המַנעלים שם בבית הקברות. ואם אפשר לו לחזור לביתו יחף, או במַנעל המותר (כדלקמן סימן קפ"ט סעיף ו'), יעשה כן. ואם לאו, יתן במנעליו קצת עפר{ז}:

[ו] אם נסתם הקבר קודם הלילה (לכתחילה עד שקיעת־החמה, ובדיעבד אפילו עד צאת־הכוכבים) עולה זה ליום אחד, שמקצת היום ככולו. ומונים עוד ששה ימים, כגון שהתחילה האבִילות ביום שני סמוך ללילה, קמים ביום ראשון בבקר. ואם נקבר ערב הרגל, מבטל הרגל את האבִילות של־שבעה{ח}: