חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום א' שבוע פרשת ראה

[יד] חולה שמת לו מת שחייב להתאבל עליו ונודע לו (עיין לעיל סימן קע"ה סעיף ו'), אם הבריא תוך שבעה, גומר הימים הנשארים. וכן תוך שלושים, גומר הימים הנשארים. אבל אינו צריך להשלים הימים שעברו בחליו (מפני שאז נהג גם כן מקצת אבילות, ודומה זה לשבת שעולה למניין ואינה מפסיקה). וכן היולדת גם כן אינה צריכה להשלים הימים שעברו עליה בלִדְתּה, רק גומרת הימים הנשארים{כד}:

סימן קפ"ז
הִלְכּוֹת ניחום אבלים,
וסדר התפילות הסעוֹדוֹת והלימודים שם
[א] מצוה גדולה לנחם אבלים, ומצינו שהקדוש ברוך הוא ניחם אבלים, דכתיב{א} ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו. והוא גמילות חסד עם החיים ועם המתים{ב}:
[ב] מנהגינו שהאבלים יושבים בקביעות מצד שמאל הפתח, והציבור מכַוונים נוכח פניהם אליהם{ג}. וכל הבא לנחם אומר להם בכניסתו, תְּנוּחָמו מן השמָים, והם עונים אמן. וכן ביציאתו{ד}. ואם אין רק אבל אחד, יש נוהגים לומר "תְּנוּחָם" בלשון יחיד{ה}. וכמו כן אצל הנשים האבלות, שיושבות מצד שמאל הכניסה, בחדר נפרד בפני עצמן, והמנחמות באות אצלן{ו}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד