יום ו' שבוע פרשת כי תצא

[ד] אסור ללבוש בגד מכובס כל שבעה. ואפילו כֻּתּונת ויתר הבגדים העשויים לזִיעה ("גופיות", "תחתונים", "גרביים") גם לכבוד שבת (ועיין לקמן סעיף ז'). ואפילו סדינים ומצעות המטה, אסור להציע את המכובסין, וכן המטפחות לניגוב הידים, ולקינוח האף. אך לכבוד שבת מותר להציע על השלחן מפות המכובסות מכבר{ח}:

[ה] אם אינו מחליף לתענוג, אלא לצורך כשגורם לו הדבר צער, כגון שהכתונת שעליו מלוכלכת, או משום שנתמלאת זוהמא, מותר ללבוש המכובסת, בתנאי שילבשנה אדם אחר תחילה במשך כשעה אחת לפחות{ט}. ונראה שהוא הדין אם ילבשנה הוא עצמו כשתי שעות על־גבי כתנתו המלוכלכת, ושוב יפשטנה וילבוש רק את המכובסת. וכן מותר על־ידי שילכלכנה מעט על־גבי קרקע וכיו"ב, שמפחית חידוש כיבוסו{י}:

[ו] לכבס בגדו בעצמו, אפילו כדי ללבשו רק לאחר השבעה, אסור משום מלאכה. ואם היו בגדיו בידי אחרים, כגון שמסרם למכבסה קודם שנעשה אבל, מותרים לכבסם כמו שאר מלאכה בקבלנות{יא}. ומי שתכפוהו שתי אבילויות זו אחר זו, מותר לכבס כסותו במים לבד (אבל לא בסבון וביתר חמרי־כביסה) וללבשו{יב}: