יום ד' שבוע פרשת כי תצא

[יד] האבל נותן שלום לכל אדם בשבת, כי דבר שבפרהסיא הוא. ולעניין אחרים לשאול בשלומו, במקום שנהגו להיות שואלים בשלומו בשבת, שואלים{כג}. וכן הוא מנהגינו לומר לו "שבת שלום" כמו תמיד (עיין לעיל חלק אורח־חיים בהלכות שבת סימן נ"ט סעיף י"ז). אך בשבת שבתוך השבעה, יש מקומות שנוהגים שלא לומר{כד}:

[טו] האבל מברך שהחיינו אפילו תוך שבעה כשהוא צריך, כגון בחנוכה (ועיין לעיל חלק אורח־חיים סימן ק"כ סוף סעיף ט"ז) או על פרי חדש, או במילת בנו וכדומה{כה}:

[טז] כמו־כן אסור האבל בתשמיש המטה, ואפילו בחיבוק ונישוק. ולכן אסורה לטבול בימי אבילותה. וכן יש להחמיר לישן במטה נפרדת. אבל שאר דברי קורבה, כגון הצעת המטה והושטה מיד ליד וכדומה, מותר. וכל זה בין שהבעל אבל, בין שהאשה אבלה{כו}: