יום ב' שבוע פרשת כי תצא

[ח] במה דברים אמורים, בינו לבין עצמו. אבל עם אחרים, אין לו ללמוד, אלא הם יושבים ונושאים ונותנים בהלכות אבִילות והוא רק שומע{יב}, ואם טעו משיבם בשפה רפה. וכן אין הוא שואל{יב*}. אך אם רבים צריכים לו, מותר לו ללמדם אפילו שאר הלכות{יג}:

[ט] מורה־הוראה שהוא אבל, יכול לפסוק דין ליחיד השואל אותו, אם אין שם אַחֵר וצריכים לו{יד}. ומלמד שהוא אבל, לאחר שלושה ימים מותר לו ללמוד עם התינוקות כל הדברים שצריכים, ולא יתבטלו מלימודם, כי תינוקות שלְּ־בית רִבָּן אשר הבל פיהם נקי מחטא, חביב יותר מלימוד של־גדולים{טו}. ואף־על־פי שאפשר להם במלמד אחר, מכל־מקום לא יעיינו היטב לפניו מֵאַחַר שאינו קבוע להם{טז}. וכן אבל שיש לו בנים קטנים, לא יבטלם מלימודם, שהרי אינם חייבים באבילות{יז} אם לא הגיעו לחינוך{יז*}:

[י [אפילו האבל הוא כהן, ואין שם כהן אחר, אסור לו לעלות לתורה{יח}, זולת בשבת כדלקמן סימן קצ"ה סעיף ג':