יום א' שבוע פרשת כי תבוא

[ז [אחרי השבעה, מותר ללבוש בגד מכובס{יג}. ואפילו שהוא ג"כ מגוהץ, אפשר להתיר{יד}. ובגדי שבת, לובש אפילו בשבת שבתוך השבעה{טו} (ועיין לקמן סימן קצ"ה שִׁלְהֵי סעיף ו' לגבי החלפתם במוצאי־שבת). ובגדים חדשים, אסור ללבוש כל שלושים יום{טז}, ועל אביו ואמו נהגו איסור ללבוש שום בגד חדש כל שנים עשר חודש (מיום הקבורה){יז}. אך אם הוא זקוק להם, לכתחילה יתנם לאחר ללבשן תחלה שנים או שלושה ימים. ובשעת הצורך, יש מקום להקל אפילו על־ידי שילבשם אחר במשך יום אחד, ולכל הפחות כשתי שעות בלבד{יח}. אך בגדים חדשים העשויים לזִיעה, יכול ללבוש אחר שלושים, גם בלא שילבשם אחר תחילה כלל{יט}:

[ח] כל שלושים, אסור לספר שערו, בין שער־ראשו, בין שער־זקנו, בין כל שיער שבגופו. ועל אביו ואמו, אסור בזה עד שיגערו בו חביריו. ושיער שעל השפה ומהצדדים, יש מתירים אחר שבעה כל שמעכב את האכילה. ואין צורך שיגערו בפירוש, אלא כשיגדל שערו עד שיהיה משונה מחביריו, שראוי לומר עליו כמה משונה הוא זה, אז מותר לו להסתפר, ובלבד שיהא לאחר שלושים, ושיעורו דרך כלל כשניים־שלושה חדשים{כ} (ועיין לקמן סימן קצ"ו סעיף ז'). והמגלחים זקנם (באופן שיש היתר), שיעורו שלושים יום{כא}. ולסרוק ראשו במסרק, מותר אפילו תוך שבעה{כב}:

[ט] כשם שאסור לספר כל שלושים, כך אסור לקצוץ צפרני ידיו או רגליו בכלי. אבל בידיו או בשיניו, מותר אפילו תוך שבעה{כג}. ויכול להתחיל לחתכם מעט בסכין, וישלים בידיו או בשיניו{כד}. ואחר שלושים, מותר לקצצם כדרכו אפילו על אביו ואמו, וא"צ שיגערו בו על כך{כה}. ואפילו אם הוא מוהל, אסור לו לתקן את הצפרנים לצורך הפריעה (עיין לעיל הלכות מילה סימן קנ"ט סעיף ו'), אלא כשאין מוהל אחר, ואז מותר אפילו תוך שבעה{כו}: