תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
יום ב' שבוע פרשת ניצבים
[ו] אין מִתְקַשִּׁים על המת יותר מדאי, שנאמר{יד} אל תבכו למת ואל תנודו לו, ואמרו חכמינו ז"ל{טו} וכי אפשר לומר כן. אלא אל תבכו למת, יותר מדאי. ואל תנודו לו, יותר מכשיעור. הא כיצד. שלושה ימים, לַבֶּכִי. שבעה, להספד. ושלושים, לַתַּספורת (וְלַגֵּיהוּץ{טו*}). מכאן וְאִילך, אמר הקב"ה, אֵי אתם רשאים לרחם עליו יותר ממני. ואמרו חז"ל{טז}, כל המתקשה על המת יותר מדאי, על מת אחר הוא בוכה. במה דברים אמורים, בשאר העם. אבל תלמיד חכם, הכל לפי חכמתו. ומכל מקום אין בוכין עליו יותר משלושים יום, דלא עדיף ממשה רבינו עליו השלום שנאמר בו{יז} ויבכו בני ישראל את משה וגו' שלושים יום{יח}:
