חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום ד' שבוע פרשת וילך

[ב] גם בתלמוד־תורה אסור, כי הוא דבר שבצִנעא. אך לחזור הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, מותר, דכיון שחייב אדם להשלים פרשיותיו, הוה ליה כקורא את שמע וכדומה מסדר־היום{ו}. והוא הדין בערב שבת, ואף בשאר כל ימות החול יכול לקרות הפרשה שמו"ת{ז}. ופירוש רש"י על הפרשה, יש מתירין למי שרגיל ללמדו בכל שבת{ח}:
[ג] אך אם טעו והזמינו את האבל לעלות לתורה, צריך לעלות, כי אם יִמָּנַע הוי דבר שבפרהסיא. ורבינו תָּם היו קורין אותו בכל שבת לשלישי, ואירע בו אבילות ולא קְרָאוֹ החזן, ועלה הוא מעצמו. ואמר, כיון שהורגל לקרות שלישי בכל שבת, הרואה שאינו עולה היום, ידע שהוא מחמת אבילות והוי פרהסיא. וכן אם הכהן הוא אבל ואין כהן אחר בבית הכנסת, צריכים לקרותו{ט}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד