יום ג' שבוע פרשת האזינו

[ב] שגג או הזיד ולא נהג אבילות קודם הרגל, או שנקבר המת סמוך לחשיכה ולא היה יכול לנהוג אבילות, אין הרגל מבטל, ודינו כדין קובר מתו ברגל (שביארנו בסימן הקודם סעיף ח'){ב}:

[ג] אם חל אחד מימי האבילות (כגון יום חמישי או ששי, והוא הדין יום ראשון, חוץ מן השביעי) בערב הרגל, מותר לכבס כסותו, ולא ילבשנה עד הלילה, כיון שהרגל מבטל גזירת שבעה. וטוב ליזהר מלכבס עד לאחר חצות, כדי שיהיה ניכר שמפני הרגל הוא מכבס. ולרחוץ בחמין, אסור עד הלילה, ויש מתירים לרחוץ בחמין אחר תפילת המנחה סמוך לחשיכה. ובתַספורת, לכולי עלמא אסור. ושאר דיני אבילות, כישיבת קרקע וחליצת מנעל, נוהג עד סמוך ללילה, מעט קודם שהולכים הציבור לבית הכנסת, שאז פוסק מאבילותו כמו בערב שבת (כדלעיל סימן קצ"ה סעיף א'){ג}:

[ד] אם נקבר המת שבעה ימים לפני הרגל, כיון שנהג שבעה קודם הרגל, הרגל מבטל גזירת שלושים. ואפילו אם חל יום השביעי בערב יום טוב, כיון דאמרינן מקצת היום ככולו, הרי לאחר שעמדו המנחמים, נשלמו השבעה, ושאר היום הוא בתורת שלושים, ובא הרגל ומפסיק, ומותר לכבס ולרחוץ, ואפילו להסתפר בערב הרגל אפילו בבוקר, ואין צריך להמתין סמוך לחשיכה{ד}: