אברכים 4

כשעושים בדיקות דם או שתן, יש בדף של הבדיקות כך ראיתי, היום, הצורה זה הולך, יש שמה איזשהו טור כתוב על זה, גבולות נורמה לנבדק, יש שמה סוגריים שהם רחוקים זה מזה, ויש כוכבית שמסמלת, נגיד ברזל - מוגלבין, אז הנורמה הוא נגיד, בין 11 ל-15, עכשיו, אם זה בין 11 ל-15 אז זה מצב נורמלי, אז נגיד אם לבן אדם יש 12 אז זה נמצא קרוב למסגרת של צד ימין, אם יש לו 14.5 אז זה נגיד קרוב למסגרת של צד שמאל, ואם זה בתוך הסוגריים אז זה מצב תקין, אם יש מידי הרבה, אז זה מחוץ לסוגריים בצד שמאל, אם יש מידי קצת זה מחוץ לסוגריים בצד ימין, ככה יש שמה איזה צורה שגם כאלה שהם לא יודעים במספרים אבל לפי זה אפשר להבין אם יש יותר או פחות עוד לפני שהולכים לרופא לראות, שידע לקרוא את הבדיקות, עכשיו, אבל כל מה שבתוך הסוגריים זה מצב נורמלי, אבל גם בתוך המצב הנורמלי יש כל מיני סוגים, יש נוטים ימינה יש נוטים שמאלה יש באמצע, יש לכל מיני כיוונים.

אז רגילני לומר, נגיד בנושא של הוצאות, אז אני שואל תמיד אברכים, אשתך בנושא של הוצאות, היא משהו לא נורמלי, או רק היא שונה ממך? אם זה משהו לא נורמלי, שלפי סתם נשים היא משהו לא נורמלי, נו, אז אולי צריך לחשוב משהו, אבל אם היא שונה ממך, היא שונה ממך ואתה שונה ממנה, אז מאי חזית דדמא דידך סמיק טפי, דמא תרתי משמע, מה פתאום אתה מחליט שצריך להיות כמוך, אולי צריך להיות כמוה, אבל הנקודת הנחה היתה, כאילו יש כאן איזשהו משהו לא בסדר, אין כאן שום דבר לא בסדר, יש כאן מצב נורמלי שכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונים, ומותר שיהיה זה.

ויש בהרבה דברים שהולכים לקנות משהו, יש שיעדיפו לקנות משהו הכי זול ששייך אפי' אם זה מתבלה מהר, ויש שיעדיפו לקנות משהו יותר איכותי שמחזיק יותר זמן וכדו', וכל אחד לפי הצורת חיים שהוא חי עד היום, ולפי אופיו, וכל מיני סיבות, או לפעמים גם לפי המצב הכלכלי שהיה בבית ההורים, וכדו', ובכללות, הרי עולה עמו ואינה יורדת, מה בעצם אתה רוצה? ועוד, אני אומר לו, בכמה יסתכם המצב של עניני הכסף, לפי דעתך, או לפי דעתה, בכמה יסתכם ההפרש? זה זול מאוד ההפרש הזה בשביל שיהיה טוב בבית, א"א לתאר כמה זה זול, 'האי הוצאה הכנסה קרי לה', זה לא הוצאה, זה הכנסה להתנהג בכזה צורה.

היה פעם מעשה, שהגיע אלי אברך אחד, זה באמת מעשה זה, אבל אני חושב שיש מה ללמוד מזה, אברך שיש לו 13 ילדים, והוא ממש 'על פת לחם יפשע גבר', אין שם פרוטה ממש, והוא אומר שאשתו היא מבינה באדריכלות פנים, ויש לה כל הזמן רעיונות איך בדירה לסדר בדירה כל מיני רעיונות, והיא עולה לה איזה רעיון שאם יזיזו את הקיר ככה, אז יהיה איזה משהו מאוד יפה וטוב, והוא אומר לי אין לי פרוטה, והיא לא מוותרת, לוחצת ולוחצת, והוא אומר, לא עובר איזה חודשים, וממש טוב מותי מחיי, אם הוא לא יעשה מה שזה, הוא אומר לי אם זה היה לפחות לצאת עוד חצי מטר החוצה אז היה עוד איזה מדרך כף רגל, אבל גארניש'ט, זה הכל בתוך המטרים הקיימים, תזוזות, אבל אין לנו, 'בדליכא כו"ע לא פליגי' ולא יודע מה לעשות, אז אמרתי לו; ייעצך ויהי ה' עמך, שפעם הבאה שאישתך מעלה איזה רעיון, אז תתלהב מהרעיון ממש עד שמי שמיים כמה כישרון והבנה וכמה נפלא הרעיון הזה, וממש אתה הולך מיד לקחת איזה גמ"ח ולסדר את זה, הוא אומר לי אז מה יהיה, אז יהיה כל יומיים, אמרתי לו עתה תראה מה יהיה, אבל תזכור אתה תתלהב עד שמי שמיים, אבל לא במשחק אלא באמת, מה, לאם הבנים שמחה 13 ילדים, לא מגיע לה רצונות שלה, באמת מגיע לה, 'כי ישראל בני מלכים' מגיע לה, ולא רק שמגיע לה אלא הרבה יותר מזה, אתה תזכור אתה תתלהב וזה, טוב הוא בא אלי אחרי איזה זמן, הוא מספר לי שזה, והוא ככה זה, והולך זה, והיא אומרת לו רגע רגע, זה עוד לא למעשה עוד אין לנו כסף, הוא אומר לה אבל זה כזה, ונהיה ויכוח אחר, לא אבל אין לנו כסף, בסוף היא ניצחה, שעוד לא, והוא אמר לי הוא פוגש אותי אחרי זה הוא אומר לי 3 שנים עוד לא זז מסמר בבית, זה כבר היה אחרי איזה, מאז שהוא עשה את זה, אישה בעיקר מה שהיא צריכה זה שבעלה ירגיש אותה ויתחבר להרגשים שלה, לרצונות שלה, כשהיא מרגישה שבעלה מבין אותה ומרגיש אותה, אז זה כבר שווה לה, זה הולך הפוך מה שהיא לוחצת שהיא כן רוצה, כי אם לא זה, אז לכל הפחות אז היא מנסה משהו להשיג משהו, אז אם לא זה אז היא תאחז בקרנות המזבח, העיקר להשיג משהו, אבל כשהוא נותן לה את מה שהיא באמת צריכה, אז היא כבר לא צריכה שום דבר, כי בעיקר מה שהיא צריכה, זה להרגיש שבעלה איתה.

יש עוד איזשהו נקודה מאוד מאוד נכבדה, אולי זה יכול להישמע קצת מוזר, אבל פשוט לי שזה כך, יש לי שאלה אם אנחנו ניקח אלף בני אדם ונביא אותם לאיזשהו שמבין לאיזהו רופא הנפשות שמבין, שיודע להבין בטבעי בנ"א, ולאבחן את אותם אלף בנ"א בטוב ליבם, מיזגם, ואופיים, ומידותיהם, איך המידות שלהם, ונעשה להם ציון לפי טוב הלב והמידות טובות, נעשה 10 דרגות של המידות טובות של הבנ"א האלה, ואחרי זה נבדוק איך נראים חיי הנישואין שלהם של אותם בנ"א, האם יהיה קשר בין המידות שלהם לבין אושר חיי הנישואין שלהם, אז להפתעתכם לא יהיה שום קשר, יש שיהיו בעלי מידות מופלאות ממש, באמת בעלי מידות, ושחיי הנישואין שלהם רחוקים מלהיות מאושרים, ויש שלא יהיו בעלי מידות, ושחיי הנישואין שלהם יהיו מאוד מאושרים, כמעט שהייתי אומר שחיי נישואין מאושרים, זה איזשהו מקצוע, צריך להיות מבין במקצוע, כמו שאין קשר בין רופא למידות, או בין מהנדס למידות, או בין כל מקצוע למידות, זה צריך להבין במקצוע, צריך פשוט להיות מבין מה זה אישה, ומה זה חיי נישואין ואז בן אדם עושה את המקצוע שלו.

כמו שהרי היום ידוע למשל, שבעסקים יש כלל, הלקוח תמיד צודק, תמיד בכל המקומות שזה, שעובדים בבתי מסחר וזה, אז יש קורסים שלמים שבעלי מפעלים משקיעים הון עתק בהכשרת העובדים, הם לא מוציאים את הכסף מטוב ליבם, הם מוציאים את הכסף כי הם רוצים שהעסק ישגש, אז הכלל הראשון הלקוח תמיד צודק, תמיד שלקוח יתלונן תן לו את ההרגשה שהוא צודק, ואתה בא לקראתו, כעת למה הם עושים את זה, כי הם מבינים שככה העסק ילך טוב, עכשיו, זה קשור משהו למידות טובות, מה, העובד הזה שמה ככה נותן תמיד הרגשה טובה וזה, זה המקצוע שהוא ידע שהלקוח תמיד צודק, ואז הלקוח אוהב את העסק הזה, ועסק שהוא בא אליו פעם אחת והיתה לו הרגשה טובה, אז הוא לא ישנה מאכסניה שלו, והוא יבוא תמיד למקום הזה כי היתה לו כאן הרגשה טובה, שהיה איזשהו משהו, בוא נחליף לך, בוא נעשה לך, וידוע שכל בית עסק שיותר מסכים להחליף וזה, אז יזכרו לו את זה ותמיד יגיעו לשם, וכאלה שהם בקטנות כזאת שלא, כבר קנית, זה לא, אז הם מפסידים מזה רק, אז ז"א שכשיודעים איך לנהל עסק אז העסק עובד טוב, וזה לא קשור למידות, זה פשוט להיות חכם ולהבין.

אז זה הכלל הראשון, הלקוח תמיד צודק, זה הכלל כדי שהעסק יצליח, גם בחיי נישואין צריך פשוט להבין, להיות קצת מבין, הנה למשל האברך ההוא מה שהיה הסיפור שזה, הוא בעל מידות נפלא, אבל הוא לא ידע מה זה אישה, הוא חשב שאישתו זה כמו חבר שלו, בין שני גברים זה ככה הולך, אז מסבירים לו איפה הוא טועה כאן, ואיפה זה, אז אסברא ליה מילתא בטעמא, אז האדם מבין וגמרנו, אבל הוא לא קולט שאישה זה משהו אחר, זה מהלך אחר.

בכלל לדעת שהדבר האחרון שנשותינו מצפות מאיתנו, שניתן להם עצות, זה הדבר האחרון שהם מצפות, הם תמיד אוחזות את עצמם שהם מבינות והם יודעות בדיוק מה הם רוצות, הם רק רוצות שאנחנו, בביטוי היום קוראים לזה הזדהות ריגשית, הם רוצות להרגיש שאנחנו מרגישים אותם, אם אנחנו מרגישים אותם אז זה כבר די להם, יותר מזה הם לא צריכים.

בוא נגיד עוד איזשהו נקודה, שכמה פעמים ראיתי אברכים בני עליה מופלגים, ולא ידעו את הדבר הפשוט הזה, יש אברכים שהאשה שואלת משהו או מה, מה שאת רוצה מקובל עלי קחי חתימה מראש, בלאנקו הוא חותם לה, מה שאת רוצה, מה שתחליטי מקובל עלי, זה הדבר האחרון שאישה רוצה, אישה רוצה שותפות, היא רוצה שבעלה יעשה איתה את העסק ביחד, מה שאת רוצה, גם כשהייתי לבד עשיתי מה שאני רוצה, אבל אני כעת נשואה לך, אני רוצה כעת שתשתתף איתי, אם מה שאת רוצה תעשי, ז"א שאתה לא איתי, היא צריכה שכל דבר שזה, שבעלה זה יהיה עסק שלו, והוא יתבונן בענין, והוא יביע את דעתו, ולכאן ולכאן ובסוף יגיע למסקנה, אבל אם הוא מראש חותם לה, על מה שאת רוצה תעשי, אז אתה לא איתי, והיא רוצה להרגיש שבעלה איתה.

בכלל צריך לדעת שיותר משהאיש רוצה לישא האישה רוצה לינשא, זה משהו, אני ראיתי פעם באיזשהו ספר, ספר שלם על העניין הזה של עניני זוגיות, של אינו בני ברית, אבל אני נהניתי מהזה, זה פעם הזדמן לידי, יש שמה קריקטורה של זוג במצב לא טוב, אז רואים שמה ככה, רואים את הבעל בורח ואישתו רודפת אחריו, והיא הצליחה בשמע'ק טבע'ק, במשהו, לתפוס את החולצה שלו, אבל דודי חמק עבר, ורואים בחולצה איזה משלוש ממה שנתפס, והיא נואשות, ממש כע"פ התהום זה, והוא בורח ולא שת ליבו, זה כל מצב בד"כ, זה כל אחד יתבונן ויראה, שבאיזשהו מצב של מתח, הבעל מאבד ענין במהלך, זה מצוי זה הצורה הרגילה, ובעצם כל מה שקורה עם האישה במצב הזה, שהיא צועקת אני צריכה אותך, ובשביל זה לא יודע מה תעשה, והיא ממש דעתה מיטרפת עליה אני צריכה אותך, והוא לא מבין מה היא רוצה, מה זה, ובעצם היא צועקת אני רוצה אותך, אל תברח, אל תברח זה לאו דוקא כשהוא בורח פיזית, אל תברח ממני, בוא תהיה איתי ושאני יעניין אותך, ושתהיה איתי.

עכשיו, עוד דבר שכמה פעמים ראיתי עוד איזשהו שטות גדולה, יש אשר הבעל מרוב טוב ליבו, אז הוא יבטל עצמו ורצונותיו לגמרי לרצונותיה, ממש רצונו לגמרי, ואישתו בכלל לא מעריכה את זה, ומתוסכלת כל הזמן, והוא כל הזמן חושב מה עוד אני יכול לתת לה ושהיא תהיה מרוצה? אני משים עצמי כאין ממש, מה עוד אני יכול לעשות? אבל זה פשוט, אם אתה כאין, אז לא מגיע לך כלום, למי מגיע, אחד שהוא בהדר גאונו, אבל בשבילך אז אני מוכן משהו, אז הוא ברוב גודלו, מוכן אשקול ואעניק ואתן, אבל אם אתה כלום, אתה לא קיים בכלל, אז לא מגיע לך בכלל הערכה, אתה לא קיים, אתה איסקופה הנדרסת, אז רק דורסים על איסקופה הנדרסת, איסקופה הנידרסת לא מכבדים אותה, דורכים עליה, ז"א שהצורה הנכונה זה שכל אחד יש לו באמת את אישיותו, את אופיו, את רצונותיו, את צרכיו, והוא בא לקראת, לא שהוא לא קיים, אלא למרות שהוא כך וכך, וליבו היה נוטה זה, אבל בשביל אהבתי אותך אני מוכן, אז זה צדק משלך ותן לו אבל לא שאין לך כלום, אם אין לך אז לא מגיע לך יישר כוח, כשזה משלך, כשהוא נותן מדבר שהוא שלו, ששייך לו, ושבעצם שייך לו, ושהוא אפי' מרגיש שבעצם היה זה, והוא בכל זאת נותן, אז זה שווה הערכה, אבל אם הוא לא קיים, זה לא שייך, הוא לא בתורת, נו, אז מה אתה רוצה, לא מגיע לך שום הערכה אם אתה לא בתורת.

היה מעשה, אברך בן עליה גדול בישיבה, היה סיפור בשנים האחרונות, והוא אחרי החתונה, הוא היה גר בזכרון מאיר והגלילות, והוא קשור מאוד, המשיך בישיבה ממש כמימי קדם, ואפי' היה מגיע לתפילות בישיבה, והיה קשה לו הדבר להגיע לתפילה, לחזור לארוחת בוקר, זה היה מיד אחרי החתונה, תפילה, ארוחת בוקר, סדר א', הביתה, סדר ב', והרי ארוחת בוקר, תחת אשר היה עד היום איזה רגעים, בקיצור כל התוצא'ך הזה, והיה הדבר קשה לו, אז אמרתי לו, אם אתה רוצה שיהיה טוב, אתה תמשיך במהלך הזה, אני אומר לך שיגיע איזשהו שלב שאישתך תציע לך שלא תגיע ארוחת בוקר הביתה, מחמת שיהיה חשוב לה הלימוד שלך, ושלא תבטל את זמנך, אבל זה יגיע רק אם היא תרגיש כמה קשה עליך הפרידה ממנה, ובאמת ככה, הגיע השלב שהיא התחילה לרמוז לו שאולי באמת זה, היא תכין לו סנדוויץ כי חבל על הזמן, הוא אמר לה, מה זה לא נאכל ביחד, ושזה? וגם, היה מהלך שהיה ימים שהיה דין ודברים בזה, וגם, בסוף היא ניצחה אותו, שהוא לא יבוא, ושהיא תכין את הסנדוויץ.

עכשיו, לימים לאותו אברך היה לו איזשהו רעיון לשטייגע'ן גדול, לאיזשהו זמן בימות השבוע, ולא זכר את הדרך הנכונה, והיה לאשתו הרגשה שהוא מרגיש מאוד טוב בזה שהוא עכשיו הרבה שעות, יושב ולומד ופטור מהטוב לגבר כי ישא עול בנעוריו, עול אישה, ופשוט, ולא נחה דעתה עד שהיא לא נתנה לו ללמוד בכל אותה העת אפי' לא דקה אחת, היא הוציאה אותו בסוף מהמקום שהוא היה לומד שם, ואפי' מה שסתם נשי דידן, והיא יש לה אהבת תורה, אני אומר ביודעי ומכירי, לא נתנה לו את הזה, אמרתי לו, הסכלת עשו, בטח זה ככה, תזכור מה שהיה אז.