שינה
הייתי רוצה
בס"ד היום לדבר על איזשהו נושא, שלכאורה הוא נושא כזה פעוט ופשוט, והאמת היא
שהנושא הזה הוא כמדומני אפשר לקרוא לו; האויב מספר אחד של בחורים בני עליה! האויב
מס' אחד של בחורים מצוינים, הנושא הזה הוא הנושא של שינה, של שעת השינה בלילה.
המצב הוא לצערינו
שבחורים, הרבה בחורים לפחות, רגילים לסחוב את הזמן בבית בלילה, ויוצא לשמוע כבר
שנים רבות את זה מהורים, ההורים כבר מרימים ידיים אין לאל ידם, ההורים מנסים
בטובות וברעות להגיד לילדים שלהם; לכו כבר לישון! והמצב הוא זה לא קורה, הם סוחבים
את הזמן, אח"ז כמובן, שבעיקבות זה שהם הלכו בלילה לישון מאוחר אז בבוקר לקום
זה מלחמת העולם הראשונה והשניה והשלישית ביחד, והעסק עובד שלפעמים הוא בכלל לא
יודע שניסו להעיר אותו בכלל, ההורים כבר הנשמה שלהם בכלל יוצאת, והוא אפי' לא יודע
בכלל שניסו להעיר אותו, והוא בקושי קם.
אבל פֹּה אח"ז
קורה עוד משהו דבר נורא, ותדעו את זה, אתם חייבים לדעת את זה, פשוט את המציאות
הטיבעית, ובוא נגיד שהבחור הצליח, היה גיבור כארי והצליח לקום, ואפי' הגיע לתפילה,
ותיפקד מושלם כל היום, משהו אחד אבל לא
יהי', בחור כזה לא יאהב ולא יהנה מהלימוד, הוא ירגיש רע כל הזמן, כיף לא יהי' לו,
לא יהי' לו כיף לא בתפילה ולא בלימוד וכל החיים שלו הם עצובים, וזה כזה סחבת של
חיים, אדם עייף יכול להכריח את עצמו, אם יש לו עוז ותעצומות נפש הוא יכול להכריח
את עצמו לתפקד, אבל עייף התיפקוד שלו הוא "מיכני", אין חוויה ריגשית.
בזיכרוני אמר לי
אחד מגדולי הדור לפני החתונה שלי, תראה לישון טוב לקראת החתונה שתבוא לחתונה עם
הרבה שינה, שאלתי אותו; רגע, אני הולך ללמוד איזה סוגיא קשה?! לפני חתונה אני צריך
לישון טוב?! זה מה שהרב אומר לי? הוא אומר לי; כן! אתה הולך ללמוד סוגיא קשה, כי
אתה הולך להתחתן, אתה צריך שיהי' לך כעת קשר של אהבה וידידות, אין אהבה וידידות
כשעייפים! אין חוויות! אדם קשה לו לחוות, אדם כשהוא במצב של עייפות, הוא יכול להיות,
אם הוא גיבור הכובש את יצרו הוא יצליח לעשות הכל, נגיד שהוא יצליח לתקתק את כל מה
שצריך לעשות, אבל זה יהי' בלי הרגשים, זה יהי' משהו רובוטי, הוא יעבוד כמו רובוט,
בלי להרגיש, בלי חוויה, בלי הנאה, אין לו הנאה, כי מה שסוחב לו זה ללכת לישון, אז
גם אם הוא מצליח לתפקד הנאה אין לו.
יש לי כל הזמן
קושיא, אולי הייתי רוצה להציע רעיון לבחורים, הרי בחורים לא מוכנים; מה זה אבא ואימא
יגידו לי?! אני כבר גדול! אני כבר עצמאי! יש לי שאלה לבחורים העצמאיים; ההורים
שלכם סוחבים את הזמן?! ראיתם מבוגר שסוחב את הזמן?! אני כמעט לא ראיתי כזה דבר
מבוגר שסוחב את הזמן! המבוגרים הם אנשים עסוקים, מי שזוכה עיסקו בתורה, או מי
שעוסק בעניני דרך ארץ, עניני חסד, כל אחד לפי עניינו, אנשים מבוגרים לא סוחבים את
הזמן כי הם מייקרים את הזמן, וגם יש להם איזשהו אישיות.
אתם יודעים מה
המשמעות של לסחוב את הזמן? לסחוב את הזמן זה הכוונה לשרוף את החיים! ז"א לקחת
את החיים עצמם ולשרוף אותם, זה לא לקחת איזשהו פרט קטן, זמן זה חיים, זמן זה לא
כסף, לקחת נתחים מהחיים, אחד לוקח נתחים נכבדים מהחיים כל לילה והורג אותם ללא כל
מטרה, וגם לא יוצא לו כלום, אם נגיד בחור עושה בלילה הליכה, הליכה המרעננת אותו
ונותנת לו איזשהו החלפת כוח, נוּ למה לא?! צריך גם להוציא קצת אנרגיות חיוביות,
אבל הסחבת הזאת זה כלום לא, וגם הוא מרגיש את עצמו בפנים, הוא לא מרגיש את עצמו
טוב בזה, גם עד כמה שהוא מול ההורים שלו, הם לא יגידו לו דעות, אבל הוא לא מרגיש
בלב שלו טוב.
דבר מענין מאוד,
אולי פעם סיפרתי את זה, אני לא זוכר, זה נכנס לי לראש הסיפור הזה, פעם הגיע איזה
בחור לישי"ק איפה שאני נמצא היום, היום הוא כבר אברך אבא לכמה ילדים, הוא בא
ואומר לי; יש לי שתי בעיות, אני מרגיש שאין לי ביטחון עצמי, וגם אני סוחב את הזמן
בלילה, אמרתי לו; תדע לך ששתי הבעיות האלה קשורות אחת אל השניה, כי אם לנהל את
עצמך אתה לא מצליח, לנהל את היום שלך, לא מדובר על לנהל את המדינה או לנהל אחרים,
לנהל את עצמך, את הזמן שאתה אומר לעצמך ללכת לישון, איך תרגיש טוב עם עצמך?! הרי
ביטחון עצמי קשור לאיך אני מרגיש את עצמי, איך אני מרגיש את עצמי כשאני עושה את
החשבון נפש עם עצמי, האם אני מרגיש את עצמי מתפקד? ממצה את הכוחות? מתקדם בחיים?
אני אפי' לא יודע להגיד לעצמי מתי אני הולך לישון, אז אני יכול להרגיש טוב עם
עצמי?! אני יכול להרגיש ההערכה עצמית אם זה המצב שלי?!
אבל תדעו לכם
שההיעדר שינה זה לא רק גורם שאין הנאה בתיפקוד, מעבר למה שבדרך הטבע ההיעדר שינה
גורם שהתיפקוד לקוי, הלכנו כבר מידי גבוה, בוא נראה לפי הסדר, דבר ראשון ההיעדר
שינה באמת גורם שהתיפקוד לקוי, גורם שהאדם קשה לו לתפקד, וצריך להיות מאוד גיבור
חזק כדי להצליח לתפקד בהיעדר שינה, ולא תמיד אנחנו כאלה גיבורים, אז א'- היעדר
שינה לוקח אחוזים נכבדים מהיכולת התיפקודית בכלל.
גם מי שמצליח לתפקד
אז כפי שדיברנו; הנאה ושימחה אין לו, גם דברים שבדרך הטבע גורמים לו הנאה ושימחה,
כשהוא עושה אותם כשהוא עייף זה כזה סחבת, זה הוא מצליח לעשות כזה מכניקה, בלי
חוויה, בלי הנאה, בלי שמחה.
עוד דבר חשוב לדעת
שיש בזה גם משהו יותר גרוע, בדוק ומנוסה, כל אחד שיהי' כנה עם עצמו יודה בזה, היעדר
שינה הוא לא רק היעדר פיזי, כאילו; אין לי כוח, אני עייף, היעדר שינה יוצר איזשהו
תחושה דיכאונית מסויימת, זה יוצר כעין דיכאון, אדם שחסר לו שינה, הוא רואה יותר
שחור את החיים, לא רק אין לו שימחה והנאה, הוא באיזשהו מצב כעין דיכאון, זה המציאות
של אדם שהוא לא ישן מספיק.
הבה נראה קצת עוד
שלבים בנושא של שינה, זה לא יאומן כי יסופר, אולי שמעתם את זה פעם, אבל אני הייתי
רוצה לקרוא את הלשון שלו בפנים, יש ט"ז באבן העזר סי' כה' ס"ק א',
בט"ז כתוב דבר מענין מאוד, הוא מביא; "מצינו שכתב הרמב"ם על הפסוק "בְּכָל
דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו), יש פסוק בכל
דרכיך דעהו, יש ע"ז סימן בשו"ע, שאדם כל מעשיו יהיו לשם שמים, שכתוב
ברמב"ם; "דהיינו מי שאוכל ושותה ומעדן את נפשו כדי שיהי' בריא וחזק
לעבודת ה' יתברך, יש לו שכר כמי שמתענה" כך כתוב ברמב"ם שאחד שאוכל
ושותה כדי שיהי' בריא וחזק והוא אוכל טוב כדי להרגיש טוב ואז יש לו יותר כוחות
ללמוד, יש לו אותו שכר כמו אחד שמסגף את עצמו ומתענה כביכול לעבודת ה', אין לסגפן
יותר שכר מזה שמעדן את עצמו ומפרגן לעצמו לאכול ולשתות טוב ולעדן את נפשו כדי
שיהי' בריא וחזק לעבודת ה', לא למילוי כריסו אלא לעבודת ה', יש לו שכר כמו מי שמתענה,
כך כתוב ברמב"ם.
אומר הט"ז: "ודברים
אלו, [את הרעיון הזה של הרמב"ם] אסמכתיה אקרא, [הט"ז מצא אסמכתא מפסוק
ליסוד הזה של הרמב"ם, תשמעו, הוא מביא פסוק]; "שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי
קוּם, מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא" (תהלים קכז, ב) [כך יש פסוק בתהילים באחד מהשיר המעלות], אומר
הט"ז כך וז"ל: דהיינו שיש ת"ח שמנדדים שינה מעיניהם ועוסקים בתורה
הרבה, [יש כאלה שזה המהלך שלהם] ויש ת"ח שישנים הרבה כדי שיהי' להם כוח החזק
וזריזות לב לעסוק בתורה, [אתם שמים לב; הוא קורא לזה זריזות לב, לא רק זריזות
מעשית, אלא זריזות לב, שהלב יהי' חי ומרגיש], ובאמת יכול ללמוד בשעה אחת מה שזה
מצטער ולומד בשתי שעות, [אותו אחד שישן טוב הוא מצליח בשעה אחת לעשות מה שהמנדד
עושה בשתי שעות] ובוודאי שניהם יש להם שכר בשווה, ע"כ אמר שווא לכם, דהיינו
בחינם לכם, שאתם מצטערים ומשכימים בבוקר ומאחרי שבת בלילה, וממעטים שנתכם, [זה
בחינם], כי כן יתן לידידו שינה, דהיינו מי שישן הרבה כדי שיחזק מוחו בתורה, נותן
לו הקב"ה חלקו בתורה כמו אותו שממעט בשינה ומצער עצמו, כי הכל הולך אחר
המחשבה, וכל לבבות דורש ה', עכ"ל הט"ז בשו"ע.
אתם יודעים, לפעמים
יש כאלה שאומרים; אבל שמענו על גדולי ישראל ששמו רגליים במים קרים, וכל מיני דברים
ופעולות חריגות כדי שלא להירדם, רבותי! דבר אחד ברור; לא היה שום גדול בישראל שהיה
לו איזה הנהגה לשים רגליים במים קרים, אני רוצה להגיד לכם מה שקרה, אגיד לכם באיזה
משל, יום אחד בחור מספר לי שהוא קרא איזשהו ספר מתח, ספר מתח מאוד מעניין והוא ממש
נעצמו לו העיניים, ועניין אותו, הוא רצה להמשיך לקרוא את הספר, לא פחות ולא יותר
ניגש לכיור פתח את הברז והכניס את הראש, כדי להתרענן ושיוכל להמשיך לקרוא את הספר,
אני שואל אותכם; הוא עשה את זה מחמת איזה דין התמדה?! יש דין התמדה בספר מתח?! אבל
זה כ"כ משך אותו, שמרוב אהבה לספר, מרוב אהבה לקרוא בספר זה מעביר אותו על
דעתו, והוא הולך ושוטף פנים ואת הראש ביחד כדי להתרענן שיוכל להמשיך לקרוא בספר.
גדולי ישראל שעשו
הנהגות חריגות הם לא, הם אחזו באמצע ספר מתח, כשהם היו באמצע הרמב"ם או באמצע
סוגיא הם לא יכול להפסיק, הם לא היו מסוגלים להפסיק, והיה להם, הצימאון והאי יכולת
להפסיק היתה יותר גדולה ממה שיש לההוא בספר מתח, הרבה יותר, אין אבל איזה רעיון שחלק
מעבודת ההתמדה לשים רגליים במים קרים, מי שעושה את זה הוא צריך טיפול, יש לו איזה
בעיה, זה מה שהקב"ה רוצה מבן אדם?! לך תישן מחר גם יום, מה אתה תרוויח? ומה
יהי' מחר? אתה נלחם נגד המציאות של הטבע שלך?! בטבע אדם צריך גם לישון.
השו"ע באורח
חיים סי' רלא' סעי' א' כותב כך: "יתכוון לתת שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך
הבריאות, שלא תיטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה". השו"ע אומר שאדם שלא
ישן מספיק, הוא עלול להגיע לזה שתיטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה, הוא עלול
להשתבש, הדעה שלו אפי' עלולה להשתבש, היעדר שינה יכול אפי' ליצור שיבוש הדעת, יש
שם בשו"ע שהוא גם מדבר לאכול ולשתות, כתוב שם שאדם צריך לשמור על הגוף שלו,
על שום דבר הוא לא כותב שמא תיטרף דעתו רק על היעדר שינה, כי אמרנו היעדר שינה יש
לו השפעה שלילית פסיכולוגית, זה לא רק משהו פיזי, אדם לא אוכל זה רק הרגשה פיזית
של רעבון, אבל היעדר שינה יש לזה השפעה נפשית, כך זה דבר בדוק ומנוסה.
בואו נראה הלאה,
מפורסם מהנצי"ב, שהנצי"ב אמר מה זה מתמיד? מתמיד זה מי שאוכל בזמן, ישן
בזמן, ולומד בזמן! למה זה מתמיד? כי אחד כזה זה יכול להחזיק לאורך זמן, זה לא דבר
שזה יהי' כטל בוקר משכים הולך וזה יהי' ויחזיק כמשהו זמני, מי שאוכל בזמן ישן בזמן
ולומד בזמן, יכול להתמיד בזה לאורך זמן.
ראיתי באיזשהו
חוברת שמישהו הוציא על ענייני שינה, יש שם כמה מעשה רב שחשוב להגיד את זה, יש שם;
שאלו את רבינו האור שמח, אם יש לאדם ספק כמה הוא צריך לישון מה הוא יעשה מספק? יש
לו ספק האם הוא צריך לישון כך וכך או יותר, יש לו ספק והוא רוצה לישון בדיקדוק, אז
הוא אמר שמספק הוא יחמיר וישן יותר, ותשמעו טעמו ונימוקו, למה שאמר האור שמח, הוא
אומר כך; נגיד הוא ישן שעה יותר, אז מה הוא הפסיד בזה? הוא הפסיד שעה לימוד! כי
הוא ישן שעה יותר והוא יכל ללמוד בשעה הזאת, אבל על הצד שהוא ישן שעה פחות אז הוא
לא הפסיד רק שעה, הוא הפסיד את כל היום, אז עדיף שמספק תישן יותר ומקסימום הפסדת
שעה מאשר שמספק תישן פחות ועלול להיות שהפסדת את כל היום, כך אמר האור שמח. אני
נתתי שמחה בליבי, כי רק עכשיו ראיתי את האור שמח הזה, ושנים רבות רגילני לומר
לבחורים ששעה שינה שווה הרבה יותר משעה לימוד, כי שעה שינה שווה הרבה שעות לימוד,
ושעה לימוד שווה רק שעה לימוד, זה ממש הרעיון הזה של האור שמח, אז ברוך ה' שזכיתי
לכוון לרעיון הזה של האור שמח.
א"א לתאר המצב
הוא היום לצערינו זה לא יאומן, אפשר לפעמים להיכנס להיכל של ישיבה בסדר א' ולראות
את הבחורים ככה כאילו הם אחרי איזה יום עבודה מתיש, ומישהו כאן הכריח אותם לשבת,
וככה אין משהו חי, איזה סחבת כזה, כי נעצמים שמורות עיניהם, תגידו לי; זה מה שאמור
להיות?! בחורים בני 14-15-17 שאמורים להיות עם כל הדם הרותח, ועם כל הריתחא
דאורייתא, והם מראים את הכוח בלילה, כשמגיע הזמן לישון הם פתאום מתרעננים, ואז יש
להם את הריפוי בעיסוק, לא יודע מה הם מחפשים אז בלי לעשות כלום, וסוחבים את הזמן.
בחור הגיע לר'
חצק'ל לפני יו"כ עם רשימה של קבלות, והוא רצה לקבל מר' חצק'ל עצה וברכה, עצות
על הקבלות האלה האם זה טוב או לא טוב, וברכות שהוא יעמוד בקבלות, ר' חצק'ל קרע את
הדף שהוא כתב את הקבלות, והוא אמר לו אתה רוצה באמת לקבל קבלה? תקבל עליך קבלה
להגיע חמש דקות לפני תחילת הסדר, וללמוד בזמן, ולישון בזמן! אם תקבל את זה שכרך
הרבה מאוד, ואל תקבל על עצמך את כל הקבלות האלה, ר' חצק'ל התבטה עוד יותר חריף,
הוא אמר שהקבלות האלה זה "לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר" (ירמיהו ט, ד), שהוא מקבל על עצמו קבלות שהוא בכלל לא יוכל
לעמוד בהם, בוא תקבל על עצמך קבלה שהיא מתאימה לך, ושאתה יכול לעמוד בה, ושהיא
באמת תקדם אותך, אם אתה תדע לאכול בזמן ולישון בזמן וללמוד בזמן אז אתה תגדל, ואתה
לא צריך לעשות איזה משהו גדול, משהו גרדיזיוני, אני הולך לקבל, לקראת יו"כ
צריך לקבל איזה קבלה מיוחדת, אם אני לא אקבל איזה קבלה מיוחדת איך אני אעבור את
היו"כ, ולא קולטים שמי שמכניס את עצמו למהלך סטנדרטי, חלק אבל טוב, זה הצורה
של הגדילה הכי טובה.
אתם יודעים, ראיתי
באיזה ספר על הרב אלישיב, שהוא אמר שמעולם הוא לא היה ער לילה שלם, אפי' הרב אלישיב
שהוא היה המתמיד של הדור, הוא אמר; מעולם לא הייתי ער לילה שלם! שאח"ז אהיה
עייף כל היום?! אבל היה לו סדר יום קפדני לפי הצורך שלו, הוא מתמיד הדור עשרות
שנים בכזה התמדה, כי הוא אכל בזמן, וישן בזמן, ולמד בזמן, והיה לו את הזמנים, כך
הוא גדל מעל כל דורו בלי שום משהו מיוחד, לא היה איזה דברים מיוחדים לעשות איזה
הנהגה או פעולה חריגה כדי להצליח משהו, פשוט היה לו סדר יום מאורגן והוא עמד בזה
וכך הוא גדל, ישב ולמד וכך הוא גדל.
ראיתי גם בספר הזה;
שבחור פעם הגיע לר' שלמה זלמן אויערבאך והוא היה לקראת גל עשרים, ויש איזה מנהג
שהשתרש אצל בחורים לעשות משמר, תיפח וכו', אז יש מנהג בליל יום הולדת עשרים לעשות
משמר, אז ר' שלמה זלמן אמר לו; שבצעירותי הייתי לפעמים עושה משמר, אבל אני ראיתי
שזה הורס אח"ז את כל היום של מחר, עדיף לא לעשות משמר וללכת לישון בלילה
כרגיל ומחר לשמור על הסדרים בצורה מסודרת, כך אתה תגדל יותר מאשר לעשות את המבצעים
של המשמר, על כל מבצע של משמר אח"ז הוא צריך לשלם, זה ניתק לעשה, הוא צריך
אח"ז פיצוי עד שהוא חוזר לאיתנו הראשון, אז מה הועלת בזה?!
ראיתי שם עוד דבר
שהיו באים לפעמים בחורי ישיבות לסטייפלר, ואומרים לו שקשה להם הריכוז, הם מרגישים
שהם לא מצליחים להתרכז, והוא היה מתחיל לשאול אותם שאלות, והרבה פעמים, תשמעו דבר
מבהיל, הרבה פעמים מתוך השאלות יצא לו שבשנים יותר צעירות בגיל ישי"ק הם לא
ישנו מספיק, היו סוחבים את הזמן בלילה ולא ישנו מספיק, אז אפי' שהיום הם כן ישנים מספיק,
הוא אמר להם; שלכן היום קשה לכם הריכוז, חסר לכם את הבריאות הגוף מחמת השנים עברו
שהם לא ישנו מספיק.
והוא אמר על עצמו,
כך הוא אמר בשנות זיקנה, שהיום הוא מתחרט על הסוג התמדה שהיה לו בתור בחור, כי הוא
רואה שזה מתנקם בו, זה החליש את הגוף שלו ואין לו את הכוח היום, מה שהיה יכול
להיות לו לוּ הוא היה ישן יותר טוב.
רבותי! אתם יודעים
שכל מכשיר חשמלי יש לו איזשהו הוראות יצרן איך להשתמש בו, אם משתמשים בו לא בצורה
שמתאימה לו קורה משהו למנוע, א"א שאני אעשה, זה לא עובד, יש לכל מנוע את
הכוחות שלו, גם אנחנו, כל אדם נברא עם איזשהו מנגנון של כוחות גוף ונפש
שהקב"ה חקק בו בטיבעו, א"א להתחכם מחוץ לזה, אדם צריך שינה, והמצב הזה
שבחורים סוחבים את הזמן בלילה והולכים לישון מאוחר.
אז מה שדיברנו;
מעבר לזה שזה מונע מהם את היכולת תיפקוד, א"א לתפקד טוב כשעייפים. גם מי
שמצליח לתפקד הוא לא נהנה, הוא לא שמח ולא נהנה, זה רק משהו רובוטי ומכני. מעבר
לזה זה גם יוצר איזשהו הרגשה דיכאונית כזאת, הוא רואה את הכל שחור, את הכל פסימי, את
הכל גרוע, זה דבר בדוק ומנוסה במי שחי באופן קבוע בחוסר שינה.
ולצערינו זה המצב
היום באחוז גדול מבני הישיבות, זה מכה שאינה כתובה בתורה, זה לא היה כזה דבר, היום
זה קשור ללילה כיום יאיר. בישי"ג זה קשור לעוד סיבה, שלפעמים אין מספיק סיפוק
מהלימוד, ורק בסוף היום הוא רוצה להתחיל את היום כי הוא לא מרגיש שהוא עשה משהו,
זה בישי"ג, זה לא קשור לישי"ק, זה קשור לישי"ג, שיש הרבה בחורים
שרק בלילה הם רוצים להתחיל להרגיש שהם עשו משהו, כי לא תמיד מתאים להם צורת הלימוד
שיש בישיבות, אבל זה נושא במאמר מוסגר, זה לא נושא שיש לדבר עליו כעת, אבל
עכ"פ היעדר שינה זה ממש מפגע תבוראתי שהורס את כל הפריחה של הבחור.
אבל אנחנו מדברים
כעת על היעדר שינה לאו דוקא של אחד ש, כל הדברים הללו אמורים גם על אחד שמתוך
התמדה הוא לא ישן מספיק, אבל סתם לסחוב את הזמן, זה יוצר כזה דימוי עצמי שלילי
לבחור, והוא חושב שבזה הוא עצמאי, אך כפי שאמרנו; מבוגרים לא סוחבים את הזמן, אז
אם אתה הוד מעלתו הנסיך הבחור רוצה להרגיש עצמאי, ואבא ואמא לא יגידו לי מתי ללכת
לישון, ואני רוצה להרגיש שאני מנהל לבד את החיים, אז תנהל את החיים כמבוגר, מבוגר
לא סוחב את הזמן, לא בגלל איזה דין התמדה, אלא בגלל שחבל על הזמן, זה שריפת החיים,
ואיך תקום בבוקר?!
אתם יודעים יש פסוק:
"עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ" (משלי ו, ט), אז יש שם במפרשים שתי פירושים איך לקרוא את
הפסוק; "עַד מָתַי עָצֵל" - עד מתי עצל אתה סוחב את הזמן, "תִּשְׁכָּב"
- תלך כבר לשכב, "מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ". ויש את התשכב יש לפניו
ולאחריו, מקרא נדרש לפניו ולאחריו, "עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב" - עד
מתי אתה שוכב, הגיע הזמן כבר לקום, אז זה התשכב נדרש לכאן ולכאן.
יש עוד פסוק: "הַדֶּלֶת
תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ" (שם כו, יד), אז גם שם במפרשים יש שם שתי פירושים, פירוש אחד;
"הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ" - הדלת מסתובבת על צירה שאנשים נכנסים
ויוצאים ואנשים עוזבים את הבית, והעצל עדיין על משכבו. אבל יש שם עוד פירוש; כבר
אמרתי לכם, "הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ" - יש לו איזה ציר על המיטה,
ציר מודורלי כזה שזה מסתובב לכל הכיוונים ולפעמים אולי 360 מעלות, אבל הוא מחובר
באיזה ציר למיטה, העצל על משכבו מתהפך שם והוא לא קם, אבל יש יום לפנינו.
בקיצור, המורם מכל
דברינו; שבחור צריך לדעת שאם הוא רוצה שיהי' לו, הא'-ב' של דימוי עצמי שהוא ירגיש
איזשהו הערכה על עצמו, אם הוא יקח פיקוד לפחות לנהל את הזמן שינה של עצמו, לא מדברים
על לנהל אחרים, איך שאמרנו, אם אתה עצמך אתה לא יכול לנהל איך תרגיש טוב עם עצמך,
לקחת פיקוד על זמן השינה ועל זמן הקימה.
הייתי רוצה להציע,
ואני אשתדל בלי נדר לראיין את החברֶה אחד אחד בשבוע הקרוב, הייתי רוצה להציע שכל
בחור יקח לעצמו דף בגודל כרטיס טלכרט, כרטיס רב קו, וירשום ע"ז מלמעלה למטה
א' ב' ג' ד' ה' ו' שבת, זמן שינה וזמן קימה, רק שימלא לעצמו, בלי שום מוסר ושום
דבר, שימלא לעצמו ושיהי' לו אח"ז איזשהו מראָה איך נראה החיים שלו, כמה שעות
הוא ישן ביום, ונבדוק אח"ז האם באמת הוא ישן בצורה שמתאימה לו, בצורה שתעשה
לו טוב, או בצורה שבעצם הורסת את החיים.
אתם יודעים שיש
סיפור מפורסם, כמדו' שזה מפורסם, אחד שאל את החזו"א; אם הגאון ישן ארבע פעמים
פחות מחצי שעה ביממה, הגאון הרי כדי שלא יהי' שינת הסוס הוא ישן רק קצת פחות מחצי
שעה והוא חילק את זה לארבע פעמים ביום, אז אם הגאון ישן ארבע פעמים חצי שעה ביום,
כמה ישנו אביי ורבא? כמה ישנו רבינא ורב אשי? החזו"א אמר; כמה שהם היו
צריכים! יכול להיות שרבינא ורב אשי ישנו שמונה שעות, הגאון לא יצא גאון בגלל שהוא
ישן שעתיים, הגאון יצא גאון בגלל שהספיק לו שעתיים, והוא ישן את כמה שהוא צריך, אם
הוא היה ישן ארבע הוא לא היה יוצא הגאון, אם אביי ורבא היו צריכים לישון שמונה
שעות והם היו ישנים ארבע הם גם לא היו אביי ורבא.
בזיכרוני עוד בחיי
של הסטייפלר, כשהיו מגיעים אליו בחורים, הוא היה אומר שצריך לישון שמונה שעות, או
שמונה שעות בלילה, הוא אמר שיש כאלה שישנים שבע בלילה ושעה ביום, או שש וחצי בלילה
ושעה וחצי ביום, אבל לישון שמונה שעות.
דבר מעניין מאוד
שברמב"ם כשהוא מדבר על שינה הוא כותב: "ודי לו לאדם שישן שמונה
שעות". הרמב"ם כותב את השמונה שעות לא בתור לא פחות, אלא מספיק שמונה,
ז"א שהיו רגילים כנראה לישון יותר, והוא אומר שדי בשמונה שעות, אבל להוריד את
זה?! תבדקו את השעות שאתם ישנים, שבחורים בני ארבע עשרה חמש עשרה ישנים פחות משבע
שעות ביממה, אז בדרך כלל זה אבסורד, זה נגד הטבע, זה נגד המציאות, ויש לזה משמעות
מאוד קשה לכל התיפקוד ולכל המערכות כמו שדיברנו.
באמת בואו ניקח על
עצמינו את הדבר הזה, ועד כמה שהדבר הזה נראה דבר קל, אל יהי דבר זה קל בעיניכם, יש
לו משמעות עצומה לכל היכולות ולכל העליה והצמיחה של בחורים, וה' יעזור שכולנו ניקח
על עצמינו, ולא רק נעבוד על דברים גדולים, אלא בזה שהיסודות הפשוטים קיימים ומושרשים
אצלינו, ואז בעזר ה' נעשה ונצליח!