בטחון 5

איזשהו הקדמה: הקב"ה הטביע בנפש האדם; תכונות, אופי, מידות, רגשות, כל מיני סוגים של הדברים האלו, מסתבר מאוד ואולי יותר ממסתבר וזה ודאי, שלא שייך לטעת בלב בנפש האדם תכונה ומידה או רגש שלא קיים בו באופן בסיסי בעצם יצירתו, רק כבר הוטבע בנפש כל סוגי התכונות המידות והרגשות וכו', והמציאות היא כזאת, שבכל עת אשר מתרגש על האדם איזשהו מצב או מציאות שהם שייכים לאיזשהו מידה או תכונה או רגש, אותה מידה או תכונה או רגש פורצים החוצה, אבל אין מצב שיווצר או יכנס לאדם איזשהו רגש או דבר שלא קיים ומוטבע בנפשו.

אמנם רגילים היום לומר ויש לזה ראיות גדולות, שגם עניני רגשות הם קשורות לצורת חשיבה לפי איך שאדם מפרש וחושב על מה שקורה לו בחיים, אבל גם זה כל בן אדם יש לו כבר את הצורת חשיבה שהוא חושב, והחשיבה היא בדרך כלל באה גם באוטומט, וכשהוא חווה איזשהו אירוע או מצב או מציאות, באוטומט עובדת החשיבה ובעיקבותיה הרגש, זאת אומרת שמצבי ומציאויות החיים הם סך הכל החלונות שמוציאות החוצה את התכונות מידות ורגשות הקיימות בנו מכבר.

רק למשל, אדם שרואה שהמציאות שלו שבכל מיני מצבים הוא מגיע לכעס והוא רוצה לעבוד על עצמו, פעמים הוא עובד על עצמו דרך דעות וחשיבה שבאותם מציאויות הוא לא יגיע לרגש ולמידה הזאת, ועובר ומתרחש עם עצמו מציאויות שפעם הקפיצו את הכעס, וכהיום לאור זה שהוא הגיע לתובנות והתבוננויות וחשיבה שונה אותם מציאויות לא יקפיצו את הכעס, וכן על דרך זה בשאר מידות ותכונות, אבל אין אפשרות ליצור באדם איזשהו מידה ותכונה ורגש שלא קיים ב"די אן אי" שלו.

ואמנם גם התכונות המידות והרגשות המוטבעות בנפש האדם, כל תכונה או מידה או רגש שקיים בנפש האדם אפשר להשתמש בו לצד הטוב ואפשר להשתמש בו לצד הרע, וזה הבחירה של האדם למה להשתמש. למשל, רק נראה איזה פרט אחד כללי, יש טבע בנפש לקבל מרות ועול של מישהו שהוא מעליו, וזה השורש בנפש של כיבוד הורים ומורים, ולהיות תחת עול מלכות שמים, וזה גם אותה תכונה בנפש שיכולה לגרום לאדם לעוות ולהגיע ל"אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (ירמיהו ב, יג) וללכת לעבוד עבודה זרה, זה מגיע מאותו מקום בנפש, מאותו מקום שמגיעה הסגידה לאלוקים להבדיל מגיעה סגידה לעבודה זרה אם הוא בוחר ברע, וכן על זה הדרך.

לאור הדברים האלה יש מקום לשאול שאלה: ידוע שברוסיה הקומניזם שלט שבעים שנה. מה עשו הקומניסטים? הלכו גזלו וחמסו ועשקו מכל אזרחי המדינה את כל כספם וזהבם ורכושם ואוצרותיהם ונחלותיהם ונכסיהם, הלאימו את הכל למדינה, הכל שייך למדינה, ביטלו את כל המעמדות, אין מושג אדם שיותר עשיר מהשני, אלא הכל שייך למדינה וכולם עובדים ומקבלים מהמדינה את צרכיהם, סיסמתם היתה: "עשה כפי יכולתך, וקבל כפי הצטרכותך!" ואם היה איזשהו אזרח שלא יכול לעבוד, כגון נכה שלא יכול לעבוד, המדינה דואגת לו להצטרכויות שלו גם בלי עבודה, ואדם שהיה מדען, או רופא גדול, או פרופסור, או עורך דין, או שופט, שבכל המקומות בעולם מקבלים משכורות עתק, ברוסיה הוא מקבל את ההצטרכויות הרגילות שנצרכות לאדם, לחם וירקות ובשר, כולם שוים, אין הבדל בין חקלאי עובד אדמה לבין איש רוח ומדען ופילוסוף ופרופסור וכו', כולם מקבלים אותו דבר, כולם משקיעים את כל יכולתם למען המדינה ומקבלים כפי הצטרכויותיהם.

והמציאות היתה שמיליוני אנשים ברוסיה האמינו וסגדו לרעיון הזה, יצא במשך השנים להיפגש עם רוסים מבוגרים שדיברו כאילו רעיונית, בטח צריך לעבוד למען המדינה! לא למען האינטרסים הפרטיים! והמדינה דואגת! הם ממש האמינו בזה, והיו מיליונים שהאמינו בזה בכזה אמונה שלימה עד שאם היה מישהו שדיבר נגד הם הלשינו עליו אף שהיה אחת דינו להמית, ואף איש באחיו ואיש בקרובו, והאמינו שעושים בזה מעשה טוב.

וצריך להבין איך קרה כזה דבר, הרי זה נגד הטבע האנושי, זה נגד המציאות שהקב"ה הנהיג בבריאה שכל אדם חפץ בהצלחתו ומשקיע ויש לו את הרצון שלו, והרי באמת הרעיון הזה פשט את הרגל באיזשהו שלב, כי בסופו של דבר נאבד המוטיבציה לאדם להשקיע כשהוא לא מקבל כפי מה שהוא משקיע, לכן זה בסוף פג התוקף, אבל איך אנשים האמינו ברעיון עקום כזה לפי מה שאנחנו אומרים שאדם לא יכול להאמין ברעיון או ברגש שהוא לא קיים ואין בו אמת, ושנפש האדם לא מקבלת רעיון או רגש שהוא לא מושרש או מוטבע בנפש מעצם יצירתה?

אבל הנה כשאנחנו מתבוננים, הרעיון הזה של הקומניזם הוא כל המושג של "בטחון", זה בדיוק הרעיון הזה, "אתה עושה כפי יכולתך, ואתה מקבל כפי הצטרכותך!" ותיכף נראה איך שזה כתוב במפורש. וידוע ששם ברוסיה הם היו אטאיסטים וכופרים, אבל המעמד שנתנו שם לסטאלין היה מעמד ממש אלילי, "שמש העמים", השמש זורחת בזכות סטאלין, סטאלין היה שם כמו אלהים ממש, זה המציאות שהיתה שם, ובוא נראה.

ה"מסילת ישרים" (חסידות - כ"א) כותב כך: "הבטחון, והוא שישליך יהבו על ה' לגמרי, כאשר ידע כי ודאי אי אפשר שיחסר לאדם מה שנקצב לו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה במאמריהם (ביצה טז, א) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים, וכן אמרו (יומא לח, ב) אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא, וכבר היה אדם יכול להיות יושב ובטל והגזירה היתה מתקיימת, אם לא שקדם הקנס לכל בני אדם "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט), אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך פרנסתו, שכן גזר המלך העליון, והרי זה כמס שפורע כל המין האנושי אשר אין להמלט ממנו".

"על כן אמרו (ילקוט שמעוני דברים ב, רמז תתח) יכול אפילו יושב ובטל, תלמוד לומר: בכל משלח ידך אשר תעשה, אך לא שההשתדלות הוא המועיל, אלא שההשתדלות מוכרח, וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו, וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות, הוא מה שכתב דוד המלך עליו השלום "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים; כִּי אֱלֹקִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" (תהלים עה, ז-ח), ושלמה המלך עליו השלום אמר "אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חֲדָל" (משלי כג, ד). אלא הדרך האמיתי הוא דרכם של החסידים הראשונים, עושים תורתן עיקר ומלאכתן תפלה, וזה וזה נתקיים בידם, כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו ולא להצטער על שום דבר עולמי, אז תשאר דעתו פנויה ולבו מוכן לחסידות האמיתי ולעבודה התמימה", עכ"ל המס"י.

כתוב כאן ב"מסילת ישרים" שהצורה איך שהקב"ה קבע את צורת הבריאה זה שבעצם מעת חטא אדם הראשון הוטל מס של בזעת אפיך תאכל לחם, אין קשר בין העבודה וההשתדלות לבין התוצאות בשטח, אתה עשה כפי יכולתך וקבל כפי הצטרכותך, וכשאתה לא יכול אתה פטור, אולם להיות יושב ובטל כשאתה יכול, זה לא, אין להימלט, רק 'בכל משלח ידך אשר תעשה', אבל לא שההשתדלות היא הקובעת, וכבר יכול היה אדם להיות יושב ובטל והגזירה היתה מתקיימת, רק שקדם הקנס לכל בני אדם, וכשאדם לא יכול אז כבר יהי' מקום לברכת שמים בלי זה, וכפי כל הפרטים מה שקצת ראינו ויש עוד הרבה לראות בראשונים איך עובד דרכי ההשתדלות מול בטחון, אבל עכ"פ זה איזשהו גזירה וקנס שנגזר על האדם בלי קשר למה שקורה בשטח, וזה בדיוק המצב שהיה שם ברוסיה, שאתה רק עושה מה שאתה יכול וכן כל אחד כפי יכולתו.

ובאמת ברעיון, הפרופסור לא עובד יותר קשה מהפועל בניה, מה שהוא מקבל יותר משכורות בארצות המערב זה בגלל שלחכמה אין קיצבה כדאי' בנדרים/, אין שיעור לדמי חכמה, וע"כ הפרופסורים ועורכי דין ושופטים מקבלים משכורות יותר גבוהות אף לא שהם עובדים יותר קשה, רק כל אחד יש לו את הבזיעת אפיך תאכל לחם לפי מה שהוא שהוא עובד את העבודה שלו. וכך היה המהלך שם ברוסיה, אנחנו עובדים בעצם לאל הגדול שמש העמים שהשמש זורחת ממנו והוא אבינו שזה סטאלין, וגם ל"אמא רוסיה" אנחנו עובדים, ותיכף נראה מה זה אמא רוסיה, זה גם עוד דבר מעניין, ואנחנו מקבלים מהם את מה שאנחנו צריכים, וכל אחד צריך עושה מה שהוא יכול, ומי שלא יכול מקבל גם בלי זה. זה בדיוק המהלך של יהודי שחי בטחון והוא חי בצורה הנכונה שכך זה האמת בלאו הכי, ומי שחי נכון הוא חש ככה וכך הוא עושה, הוא יודע שאין שום זיקה בין ההשתדלות לבין התוצאות, רק יש קנס של ההשתדלות והתוצאות בסוף זה לפי מה שנגזר, הגזירה אמת והחריצות שקר והוא עושה את שלו.

המהלך הזה של בטחון והצורה הזאת איך שכתוב כאן במסילת ישרים זה צורה שהוטבעה בנפש כדי שהאדם יבחר בטוב ויחיה בצורה הזאת מול הקב"ה, אבל אדם יכול לעוות את הרעיון הזה שהוא אמיתי וקיים בנפש ולהדביק אותו על בורות נשברים אשר לא יכילו המים כגון בצורה הקומניסטית המעוותת והעקומה שקרתה שם, ולכן זה קנה שביתה ואנשים יכלו להאמין בזה, כי הרעיון הזה זה רעיון שמובנה ומוטבע בנפש. זה מדהים ממש! אבל זה המציאות שהיתה שם בצורה נוראה ממש שעשרות שנים מיליוני בני אדם האמינו בזה, אנשים שהיו מוכשרים הלכו ללמוד ועבדו במדע והמציאו נשק ועשו דברים שבכל המדינות מקבלים על זה זהב ויהלומים ומשכורת, והם עשו את זה בתור הנאמנות והמחוייבות שלי, וזה בזמן שהם קיבלו רק לחם צר ומים לחץ, אבל הם עבדו כי הם האמינו שאדם צריך לעשות ולפרוע את המס שלו של 'בזיעת אפיך תאכל לחם'.

שאלה:

לכן זה פשט רגל, כי בצורה האמיתית של יהודי המטרה היא לא לעבוד כדי לקבל כאן בעולם, רק זה הצורה של הקיום של האדם בעולם כדי שליבו יהי' פנוי לעבודת הק-ל לתורה ולמצוות, אבל זה הצורה שמובנית בנפש האדם איך לקבל את הצטרכיותיו ואיך צורת התפעול וההצטרכויות שלו כאן בעולם.

שאלה:

המציאות שאנשים מוסרים את עצמם למען המולדת זה קיים גם עד היום בזמנים של מלחמה, אבל תראה לי איפה קיים כזה מציאות למען המולדת לתת את כל מציאות החיים, שאני אהי' מדען ולא אקבל משכורת אלא רק לחם וירקות אבל למען המולדת אני הולך להיות מדען, אין כזה מציאות בשום מקום בעולם, רק זה היה שם בתור האלילות, זה היה ממש כמו עבודת אלילים, כי זה לתת את כל החיים, וזה לא כמו אדם שמוכן לסכן נפש כשיש מצב שהעם והמולדת בסכנה כי אז הלאומיות והלאומנות נותנת כח לאדם, זה כמו שאדם מוסר נפש בעד עצמו כך גם טוב למות בעד ארצנו, ותיכף נגיע ונרחיב דברים על ה'טוב למות בעד ארצינו', אבל שם מדובר על למסור את החיים עצמם שזה צורת בטחון כדי שבאמת ליבו יהי' פנוי, וכמו שה"מסילת ישרים" מסיים "כי כיון שעשה אדם קצת מלאכה, משם והלאה אין לו אלא לבטוח בקונו ולא להצטער על שום דבר עולמי, אז תשאר דעתו פנויה ולבו מוכן לחסידות האמיתי ולעבודה התמימה".

שאלה:

אבל מה זה המינימום של בטחון, אדם עובד כל אחד כפי מה שהוא, וה"חובות הלבבות" כותב, שגם אם במקצוע שמתאים לך כעת אין כ"כ רווח תעבוד בזה ואל תעשה הסבה מקצועית, כי אתה צריך לפרוע את המס שלך, זאת אומרת אתה עובד את מה שמתאים לך ואתה תקבל כבר מהמלך את המזונות שלך, אמנם שם ברוסיה הם ודאי דרשו זאת בתור מטרה, כאילו זה היה גם ה"תורה" שלהם שתתן את הכל לשליט ולאומה ולשותפות, כך שהמטרה היתה שתשקיע בזה כי זה גם כל העבודה, אבל אצל יהודי זה החלק של הקיום שלו. אולם בעצם זה אותו רעיון, שלמעשה צורת הקיום של האדם בעולם כמו שהיה שם ברוסיה זה צורת הקיום של יהודי שחי בטחון, רק שיהודי שחי בטחון לא צריך לעבוד כ"כ קשה כל היום וכל הלילה, אלא ברגע שהוא עבד איזשהו השתדלות כפי דרגתו הוא כבר מקבל את אשר יחסר לו כדי שהוא יוכל לעשות עוד דברים, רק שם עוד דברים זה גם היה עבודה למען המולדת, אבל הרעיון הוא אותו רעיון בדיוק.

שאלה:

המשתגעים שהרמב"ם מדבר עליהם זה עוד תכונה שנבראה בנפש, כי יש תכונה שנבראה בנפש שאדם מקדם את עצמו, כל אדם יש לו את חובתו בעולמו, יש לו את החלק שלו בתורה ובכל עניני עבודת ה', שזה מה שיקדם וישדרג אותו במטרה שלשמה הוא נברא, ולכן כל בן אדם נברא באמת עם תכונות ומידות ורגשות אחרות וכל אדם יש לו את החלק שלו, וזה באמת החלק שעוד פעם קיים גם בתירגום שלו בעולם שכל בן אדם בוחר במקצוע אחר וכדו' כדי להרבות את הונו ועושרו, וכשאדם הולך ולוקח את הקיום הגשמי שלו בתור המטרה אז הוא באמת משקיע בזה והוא מגיע ל'משתגעים', וחשוב לו כל הזמן להרבות לעצמו עושר ונכסים וכבוד והדר וארמונות וטירות וכו', שזה בעצם במקום להרבות לעצמו, וכמו מונבז שאמר "אבותי גנזו... ואני גנזתי..." (ב"ב יא,א), שזה בעצם גם אותה תכונה, שהרי הם שאלו אותו, מה אתה מבזבז את מה שהאבות שלך אספו, ולכאו' הוא היה צריך לענות להם; הם התעסקו בשטויות ואני מתעסק במצוות, אבל לא את זה הוא ענה להם, אלא הוא ענה; אני ממשיך שלהם בדיוק אותו דבר, רק שאני משקיע בקרן שמניבה יותר תשואה, הם השקיעו בקרנות ש"אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ" (תהלים מט, יז), הכל נשאר במרתפים, אבל אני מארגן לעצמי את הגניזות שאני גונז, אני רכושני בדיוק כמו שהם, רק שאני לוקח את הרכושנות להשקעה אמיתית למשהו שיתן לי באמת, ועוד פעם זה הבחירה של בן אדם לאן לקחת את טבע הרכושנות, האם להרבות את המרתפים שלו עם מטילי זהב ויהלומים או למלא את המרתפים שאיתם הוא ילך לעולם הנצח שלו, והמשתגעים לקחו לעצמם את החלק הזה, שבמקום לאגור לעצמם ש"ס ופוסקים ותורה ומצוות הם אוגרים ורוכשים לעצמם הבלים, והרי בין כה אתה עוד מעט עוזב כאן, באת לכאן זמני ואתה לוקח את זה כדירת קבע את החיים.

הואיל והגענו לכאן נראה עוד איזשהו דבר מעניין מאוד שהוא מילתא אגב אורחיה, הקומניסטים עוד דבר הם קבעו, שיש מטבע לשון "אמא רוסיה", "עושים למען אמא רוסיה", "להגן על אמא רוסיה", הרעיון הזה "להגן על אמא רוסיה" הלהיב את ההמונים ברגש ובמסירות נפש יותר מאשר הלהיב במדינות אחרות הרעיון של להקריב את עצמו למען המולדת, כי אדם לאמא שלו עושה הכל, וגם אנשים אפי' שהם כבר הגיעו לגיל בגרות ויש להם אמא מבוגרת אבל בשביל אמא עושים הכל, כך זה ברגש האנושי לעשות בשביל אמא הכל, ודרך הסיסמא "למסור נפש בשביל אמא רוסיה" החיילים הרוסים היו בחריצות ובמסירות נפש יותר מאשר אומות אחרות בשביל הרעיון הכללי של "למסור נפש למען המולדת" או "טוב למות בעד ארצנו".

מאיפה מגיע לנפש העיוות הזה "אמא רוסיה", וכי אדמה זה "אמא", א"כ מאיפה מגיע הדבר הזה, והרי אמרנו שאי אפשר להכניס לרגש דבר שלא קיים? הנה הדבר הזה קיים, הגאון ב"משלי" (ל-טז) כותב: "הארץ היא האם של האדם, כמו שכתוב "עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה" (איוב א, כא) - לאותו מקום". הגאון מדייק שלכאו' הרי אדם יוצא ממעי אמו ושב לאדמה אז זה לא לאותו מקום, אבל כתוב ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה, אז "שמה" זה לאותו מקום שמשם יצאתי, נמצא שבטן אמי זה האדמה. כך שהרעיון הזה נמצא והם הלכו ולקחו אותו ל"אמא רוסיה".

ואיפה ומה הקשר באמת בין אדמה וארץ לאמא? יש כמה חלקים, יש שלושה שותפים באדם, האבא והאמא נותנים את עניני הגוף, והקב"ה נופח את הנשמה, כך שיש את החלק הפשוט שאדם נוצר עפר מהאדמה, אבל זה עוד לא כ"כ סיבה לרגש להרגיש אמא, כי החומר גלם של האדם לא הוא המרגיש.

אבל בוא נראה עוד כמה דברים שכתוב על זה משהו שהאדמה עושה, יש פסוק בבראשית וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן (בראשית א, כד). - לבעלי חיים חוץ מהגוף שלהם יש להם גם נפש, ולנפש הבהמית יש לה תכונות ורגשות, ורוב התכונות והרגשות הקיימות באדם קיימות גם בבע"ח. ומאיפה זה מגיע? "תוצא הארץ"- הארץ הוציאה את זה, הארץ הוציאה לא רק את החומר גלם של החיה ובהמה אלא גם את הנפש, שהרי כך כתוב בפסוק "תוצא הארץ נפש חיה", זאת אומרת שלנפש יש איזה משהו דק וכוחות דקים באדמה כמו שיש כל מיני מינרלים ודברים דקים באדמה, שמזה נוצר הנפש הבהמית של הבהמה שכוללת את כל תכונותיה וריגשותיה. וכמעט מותר האדם מן הבהמה אין בתכונות וברגשות, ומסתבר שגם האדם עצמו שהוא נוצר עפר מן האדמה, דהיינו הנפש הבהמית וכל מה שקיים אצל בע"ח שקיים באדם, זה גם מאותה צורת יצירה שהארץ הוציאה גם את הנפש. ומה שהקב"ה נפח באדם זה לא את הנפש, רק "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" (בראשית ב, ז)- זה הנשמה, שהנשמה והנפש הבהמית זה שני דברים נפרדים. נמצא שבאמת אדם נולד מאדמה והאדמה היא אמא שלו, וגם מעבר לגוף ולחומר גלם עצמו גם תכונות הנפש והרגשות שהם קיימים גם בבעלי חיים וגם באדם הם באים מן האדמה.

וזה קשור למדינה, כמו שכתוב בפר' שלח: "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא" (במדבר יג, יח). רש"י אומר: "יש ארץ מגדלת גבורים, ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין, ויש ממעטת אוכלוסין". משמע שהארץ עצמה היא מגדלת גיבורים או חלשים, מרבה אוכלוסין או ממעטת אוכלוסין, האויר של כל ארץ וארץ הוא מישך שייך לאדמה, לכל מיני גזים שנפלטים מהאדמה, וידוע שפירות מאותו זן מארץ מסויימת הם בטעם מסויים ובארץ אחרת הם בטעם אחר, זאת אומרת שהארץ נותנת השפעה על האויר ומשם זה משפיע על הבע"ח ועל הצומח ועל האדם, וגם טבעי האדם מה שהם שונים ממקום למקום זה מישך שייך לארץ ולאקלים שזה גם שייך לארץ עצמה, אמנם זה קשור גם לשמש וכו' אבל זה קשור גם לארץ עצמה, אז זה באמת "אמא אדמה", "אמא רוסיה", ואפשר להגיע למסור נפש בעד אמא רוסיה.