נעימות בתפילה ובלימודי הקודש
יש אומרים שאצל יהודי
תימן אין הנעימה משתנה בקריאתם בספרי הקודש ונעימתם היא חד גונית., ואולם, לא כן
הוא הדבר. מי שאינו רגיל אצל יהודי תימן בוודאי שלא יוכל להבחין בשינויי המנגינות
הנהוגות בכל ענין וענין, ואזנו לא תקלוט אלא מעין מנגינה אחת שאינה משתנה. אבל מי
שישב זמן ממושך בין יהודי תימן וירצה להקשיב לקריאתם בכל ספר וספר בתנ"ך או
לקריאתם במשנה, וכן השם לב לרינת התפילה בבית הכנסת, באם יש לו אוזן מבחינה, ברור
שיוכל להבחין בנגינות מגוונות. נגינת קריאת התורה מיוחדת בפני עצמה, בעיקר בפי
המבוגרים. כל ספרי הנביאים נגינתם מיוחדת ושונה לגמרי מנגינת התורה, ובעל השמיעה
הטובה ירגיש ויחוש בנגינה זו. בתפילה יש נגינה אחת לזמירות של תפילת כל יום, והיא
נגינת תחנון, ויש של זמירות השבת והיא שונה בסלסולה ובמתונה מנגינת תפילת ימי
החול. לברכת כהנים שתי נגינות, אחת לכל ימות השנה ואחת לימים נוראים. שלוש נגינות
ל"יגדל": אחת לשבת, שניה לשלוש רגלים, ושלישית לראש השנה ולכיפור. נגינה
אחת ל"הלל" בראשי חודשים אלא שבחגים נגינתו מוטעמת יותר. נגינה אחת
לתפילות ראש השנה וכיפור ונגינה אחת לסליחות. לאיכה נגינה מיוחדת אף על פי שיש
פרקים שנגינתם שונה כגון "אני הגבר" ו- "זכר ה' מה היה לנו"
שנגינתם דומה לאיוב. נגינה אחת למגילת אסתר, ונעימה דומה ל"תיקון
פורים". נעימה אחת ל"חתן נעים". נעימת ה"הגדה של פסח"
דומה לנגינת המשנה. שלוש נגינות ל"אזהרות" של שבועות. אחת היתה מיוחדת
לבית הכנסת "בית צאלח", שניה מיוחדת לבית הכנסת "בית
אלאוסטא", שלישית בין זו לזו לשאר בתי הכנסיות. נעימה אחת לקריאת "מנורת
המאור" בשבת ובימים טובים. נגינת ההפטרה של תשעה באב דומה ל"איכה".
בשמחת תורה יש נגינה אחת לשלושה פיוטים אלו: "אצולה", "מברך
רחמנא" ו"אמונה יצרה". נגינה אחת ל"אשר בגלל אבות".
נגינה אחת ל"שמחו כי נתנה". נגינה אחת ל"אנא משה רחימא".
נגינה אחת ל"שמחו כי מציון". נגינה אחת ל"חדו חדו רבנן",
"הללויה והללויה" ו"סימן טוב". נגינה אחת ל"מפי אל"
ה"גדולה" ו"הקטנה". נגינה אחת ל"כי בשמחה תצאון".
אם נחלק את הנעימות לפי ספרי התנ"ך נמצא:
1. נגינה אחת לתורה. בקריאת ספר תורה מסלסלים ואילו בקריאה שלא בספר תורה מקצרים
בסלסול.
2. נגינה אחת לנביאים ראשונים ואחרונים.
3. שתי נגינות לתהילים. בבתי כנסיות ידועות, קריאת תהילים בנעימה אחת, ובבתי
כנסיות אחרות בנעימה שניה.
4. נגינה אחת למשלי, לקהלת ולשיר השירים.
5. נגינה אחת לאיוב ולשני הפרקים ממגילת איכה. (פרקים ג', ה')
6. נגינה אחת לרות ודומה במקצת לנגינת הנביאים.
7. נגינה אחת לעשרת הדברות ולשירת הים.
לבסוף, נגינה אחת מיוחדת למשנה(משתנה במקומות שונים ובמסיבות שונות), וקריאת הלכות
הרמב"ם דומה במקצת למשנה. בפי יהודי צנעא נשמעה נגינה אחת לקריאת התלמוד.
נעימה אחת ל"שולחן ערוך" ונעימה אחת ל"זוהר".
