
על בת יענה
אוניברסיטת
בר-אילן
הפקולטה
למדעי היהדות
לשכת רב
הקמפוס
ד ף ש ב ו ע י
מאת המרכז
ללימודי יסוד ביהדות
ע"ש הלנה ופאול שולמן
מספר 485
פרשת תרומה,
תשס"ג
דרך
"לעורר אדם על הכוונה" בבית הכנסת
ד"ר
אהרן ארנד
המחלקה לתלמוד
תשל"ה,
היכל ב, שער א, פ"א):ר' חיים ויטל (0261-3451) כותב בספר 'עץ חיים'
(ת"אמהביצים באמצעות מבטה.מאוחרים יותר נזכרת בת היענה כמסייעת לגוזליה
לבקועבפירוש זה לא כתוב באיזו ציפור מדובר, אך במקורותשתגע בהם, אך בראייתה אותם
יתחממו ויוולדו מהם אפרוחים".ט ע"ד): "על עפר תקבץ הביצים ותחממם
מן האויר בלתיהפירוש המיוחס לראב"ד לספר יצירה, ירושלים תשכ"ה,יוסף
אשכנזי, מחכמי ספרד במאה הי"ד, פירש (הקדמתלארץ בציה, ועל עפר תחמם".
מהו "על עפר תחמם"? ר'באיוב (לט, יד) נאמר על "כנף רננים
נעלסה": "כי תעזבהרבניים.היענה בבית הכנסת? כדי לברר זאת יש לפנות אל
המקורותשלוש ביצים, ומעליה כתוב "בת היענה" ]1[. מה לבתציפור דומה לנשר
הנמצאת על עץ שבור ומביטה למטה לכיווןתועדו וביניהם ציור משנת 9271, הכולל עיגול
ובתוכועד שנהרס במלחמת העולם הראשונה. עיטורי התקרה שבושבאוקראינה עמד בית כנסת
בנוי עץ מסוף המאה הי"זשונים, מקצתם מבוססים על דברי הקדמונים. בעיירה
גבוז'דז'יץבבתי כנסת נהגו לעתים לעטר את הקירות והתקרות בעיטורים
וזה יורה
היות כח ממשית בהסתכלות העינים.זמן מה, בלתי שתשב על הביצים לחממם כמו שאר
העופות,כענין ביצת בת היענה שנולד האפרוח על ידי הסתכלותהמצינו קצת כח בהסתכלות
העין כנראה בחוש העין בטבע,
בהמשכם יש
דברים שאינם אצל לינדא:א, ו) לחכם הגרמני ר' ברוך לינדא (9481-8571), אךאלה נשאבו
ככל הנראה מ'ראשית לימודים' (ברלין תקמ"ט,כראש ילד וקליפותיהן עבות ועושים
מהן כלים. דבריםשהיא היחידה שאינה עפה אך רצה במהירות, ושביציה גדולותהיענה (מאמר
יד, פרק ה), כגון שהיא הגדולה בעופות,תקנ"ז). בספר, שזכה לתפוצה רבה, נזכרות
תכונות בתהטבע המשלב גם מוסר השכל, ושמו 'ספר הברית' (בריןר' פנחס אליהו הורוויץ
(5671-1281) חיבר ספר על מדעיהביצה ויוצא מכל ביצה אפרוח אחד". ולבסוף, החכם
הפולנישהביצים מונחים לפניה והיא מסתכלת בהן, בראייתה מנקבתפוגמת, כמוכח
"מעוף אחד הנקרא בת-היענה, שעל ידידברים אסורים שיביט בהם לפגוע בנפשו, שכן
הראייהבאיסור חתנות עם גוי וכו'. אם לא יעשה כן עלוליםמזוזה בפתח הבית ומעקה בגג
הבית; כשרואה גוי יהרהרלמבטו. כך למשל בהביטו על בתים יכוון שה' נתן מצוותוכותב
שבכל מבטיו יכוון האדם לשם שמים ויכניס קדושההמוסר הפופולרי 'קב הישר' (פרק ב)
להסתכלות האדם,ר' צבי הירש קאידנובר (נפטר ב-2171) מקדיש מקום בספר
מראות ברע
כי יש כח גדול בחוש הראות.זה יבין חומר פגם המסתכל בנשים ובעריות ויעצם עיניואותם
ותוציא אפרוחיה בראיה לבד, וכל משכיל על דברוהנקבה תסתכל בעיניה על הביצים שלה
בהתמדה ובזה תחמם
בת היענה
בבית הכנסת:תרס"ד, תלז ע"א), מביא שמועה על המנהג לתלות את ביצתוהנה,
היעב"ץ (6771-8961) בסידורו 'בית יעקב' (לעמברגלבית הכנסת.תאסוף ביציה".
מכל מקום במקורות אלה לא נזכר כל קשרהמביא עליה את המסורת הבאה: "אומרים עליה
כי בראיהבן שלמה בספרו 'שער השמים' (רעדלהיים תקס"א, כח ע"ב),לצרף גם את
דברי החכם הצרפתי בן המאה הי"ג ר' גרשוןלמקורות הנ"ל בדבר עצמת מבטה של
בת היענה יש אולי
פועל עם
עוצם ההבטה וההסתכלות, וזה ענין נאות לתפילה.ומוציאה בדרך זה אפרוחיה, מכאן ראה מה
חוש הראותיביט הנה והנה, כי בת-היענה מחממת ביצתה בראייתהיענה [[2] בבית הכנסת כדי
לעורר אדם על הכוונה ולאשמעתי היהודים בארצות תוגרמא תולין ביצת הנעמית ]=בת
עמ'
812-912.דוגר בלילה והנקבה ביום. וראה שמש, לעיל הערה [6],3 כיום ידוע שבת היענה
דוגרת כארבעים יום, הזכרמילולית של התפילה, ירושלים תשנ"ח, עמ' 79-501.עמ'
27-87; א' ארליך, 'כל עצמתי תאמרנה': השפה [5]אלה ראה י"א זימר, עולם כמנהגו
נוהג, ירושלים תשנ"ו,להתבודד, לשוח ולהינתק מהמקומות המיושבים".ציבור...
ועל כן הנביאים ובני הנביאים היו נוהגיםלבו בעת תפילתו, באופן שתפילתו עולה בהרבה
על תפילתמושגת אצלו הזדככות על ידי התבודדות שבה מזדככת כוונתתשמ"ט, עמ' 981:
"אפשר שהיחיד במקצת הזמנים [4]םיבצמהו כגון ר"א בן הרמב"ם, המספיק
לעובדי ה', ירושליםהרחבת דברים בטעמים שבמדרש תלפיות ובכל נושא מאמרנו.בבתי
כנסת", שנה בשנה, תשס"ג, עמ' 312-122, ובו מצויה"עדויות מקוטעות
לשימוש בביצי יענים כמצג עיטורי-סמליבת-היענה בהם. זה עתה ראה אור מאמרו של
א"א שמש,היענה חיים ונעשים אפרוחים על ידי התמדת הראייה שלעל עם ישראל
ומהשגחה זו עם ישראל חי, כשם שביצי בתשל ר' אליהו הכהן הוא לרמוז לבאי בית הכנסת
שה' [3]חיגשמ לא ברור לאיזה ספר שפתי כהן הכוונה. טעם [2]דחא ראה ח"י קאהוט,
ערוך השלם, ערך נעמה.יענה, וראה להלן.ציור הנשר נעשה בידי אמן שלא ידע כיצד נראית
בתלהלן הובאו כבר שם, ראה שם מקורות נוספים). לדעתושבע, ד (תשנ"ו), עמ' 315-314
(ג' המקורות הראשוניםהשפעת ספר הזוהר על האמנות והאדריכלות", אשל [1]ראב ראה
ת' הובקה, "בית-הכנסת בגבוז'דז'יץ שער השמים:בציור אומנותי כתחליף להטפה
מילולית.ניתן להשפיע מבחינה מוסרית על ידי שימוש בחפץ אואולי המוכיחים בימינו
יכולים לראות בכך מודל כיצדהיענה אכן מחממת במבטה את ביציה ]6[. מכל מקום,הנראה
נשתכח המנהג, אולי משום שהחלו לפקפק בכך שבתוביציה הובילם מן הסתם למחשבות אחרות
לגמרי. כפיכאלה שכלל לא ידעו את פשר הדבר, ומבטם בבת היענהמשמעותו לציבור, אך ברור
גם שבמשך הזמן היו מהמתפלליםבעת התפילה. כשנקבע חפץ זה בבתי כנסת ודאי הוסברהשקשה
לראות את הקשר בינו לבין חשיבות ההשגחה על המבטאמצעי יוצא דופן להעלאת הריכוז, שכן
מדובר בחפץ/ציורנועדה. השימוש בבת יענה וביציה במאות הי"ז-י"ט הואואין
צריך לומר שהמחיצה בין גברים לנשים לריכוז המתפלליםשבהם החלונות נמוכים נהגו
להכהות את הזכוכית או לעטרה.סידור, או לעצום עיניים בזמן התפילה ]5[, ובבתי
כנסתבסמוך לקיר (ברכות ה, ע"א), או להתפלל דווקא מתוךבציבור ]4[. יש שהקפידו
בשל כך להתפלל בבית הכנסתבשל כך הדעה שהתבודדות בבית עדיפה לעתים על תפילהבית
הכנסת יש לא מעט חשש להסחת דעת, וכבר הועלתהמונעים הבטה חוצה אל עבר רשות הרבים.
אלא שגם בתוךמבט. הדרך הראשונה היא תפילה בבית כנסת, שכן קירותיומגוון דרכים
מצויות למנוע הסחת דעת מהתפילה באמצעותלה ציירו נשר ורשמו "בת
היענה".הייתה בת יענה מצויה וכאן לא הייתה מצויה, וכתחליףבתקרת בית הכנסת
הולכים שניהם אל מקום אחד, אלא שכאןשל בת יענה בבית הכנסת וציור בת יענה המביטה
בביציהמהתפילה על ידי הסטת מבטו "הנה והנה". תליית ביצהמוחשי הנועד
להזכיר למתפלל בבית הכנסת שלא יסיח דעתומקהילות שונות והשתמשו בדמות בת היענה
וביציה כחפץלהשפעת המבט והראייה על נפש האדם. אחריהם באו אנשיםשל בעלי המוסר; בעלי
המוסר הציגו את בת היענה כהוכחההתקרה בגבוז'דז'יץ, ויש בכל אלה המשך ופיתוח
לדבריהםקליפת ביצה מבת היענה". עדויות אלה מצטרפות לעיטורהגאון ר' יעקב עמדין
ז"ל לתלות בכל בית כנסת 1833םהלש ראה בבתי כנסת בצפת: "מנהגם כמו שראיתי
בסידור(מהד' ג' קרסל, ירושלים תש"ו, עמ' ס) סיפר כי בשנתהשלושים של המאה
הי"ט. בזיכרונותיו 'קורות העתים'מנדל מקמניץ (נפטר ב-3781), אשר ביקר בצפת
בשנותשכתב היעב"ץ ]3[. מאוחר יותר ציין את הנוהג ר' מנחםוהקדום שבהם, המועתק
מספר 'שפתי כהן', דומה למהבאיזמיר. הוא מביא למנהג זה שלושה טעמים; הראשוןלר'
אליהו הכהן (נפטר ב- 9271), דרשן ובעל מוסר שחיבספר 'מדרש תלפיות' (ירושלים
תשנ"ז, א, עמ' רצב)וסביבתה. עדות מוקדמת יותר על נוהג זה בתורכיה מצויהדברי
היעב"ץ מתייחסים לארצות תוגרמה, היינו לתורכיה
2004 27, Update:June Last