צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש

תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
צורפות תימנית עם שוהם שמחי הי"ו
מה אפשר לעשות בחוטי כסף
שמעתם פעם על אמנות הפיליגרן? ובכן, נא להכיר את שוהם שמחי, צורף כסף, המתמחה באמנות הפיליגרן, שהוא סגנון עתיק ההולך ונכחד. לדברי שמחי, הפיליגרן כבר מוזכר ב'מורה נבוכים' של הרמב"ם. זהו קו צורפות ייחודי לייצור כלי כסף גדולים ומרשימים באמצעות חוט כסף דקיק, בעובי של חוט תפירה, הנשזר ומלופף בתבניות אמנותיות. אחר-כך מודבקים החוטים ומולחמים זה לזה.
יצירותיו מפארות בתים ומוסדות-קודש רבים בארץ ובעולם. אנשים פרטיים, סוחרים ואספני יודאיקה, מארה"ב ומאירופה, מגיעים לבית-המלאכה שלו בכוכב-יעקב, כדי לרכוש מגדלי- בשמים, גביעים, כתרים לספרי-תורה, חנוכיות ועוד.
מסורת בתימן
בתימן, ארץ מוצאו, היו הצורפים עובדים בשיטת הסרט-הנע, בעוד ראש החבורה משמיע באוזניהם פרקי תורה בעל-פה. שיטה זו של עבודת-יד מקובלת בתימן עד היום הזה. כשהגיעו עולי תימן לארץ, בשנות החמישים, נהגו לייצר כלים שכאלה בעבור סוחרים ממולחים, שניצלו אותם ושילמו להם משכורות דחק. "עד היום אני רואה יצירות-פאר מסוג זה, מוטבעות בחותמת של בית-הספר לאמנות 'בצלאל', העוברות מיד ליד בין הסוחרים", אומר שוהם.
עם האספנים
או למשל אספן אנגלי של מגדלי-בשמים. האיש ראה את עבודותיו של שוהם ובא להזמין מגדל- בשמים בגובה שבעים ס"מ, בשיטת הפיליגרן. "האספנים הם עם בפני עצמו", הוא אומר, "יש ביניהם, בעיקר בחו"ל, אנשים שזה הקשר שלהם עם בורא העולם ועם היהדות. אם הם קונים לפני חנוכה סביבון כסף שעליו כתוב 'נס גדול היה שם', זה מעניק להם תחושת קשר ושייכות לעם היהודי".
שוהם מייצר אך ורק כלי-קודש ומקפיד שלא להעתיק או לחקות דגמים של אחרים. "אני לא יצרן ולא בית-חרושת, אלא אמן", הוא אומר.