ע
עָגוּל (ולא עָגוֹל)
- ואע"פ שמצינו במקרא עָגֹל (מלאכים
א' פ"י פסוק י"ט), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
עד שֶׁיֵּסַב, בליל הפסח (ולא שֶׁיָּסֵב)
עֵדִיּוֹת (ולא עדיּוֹת,
הדלת בשורק קבוץ)
עוּבָדָא (ולא עוּבְדָא, עוֹבָדָא)
עוּבָדִין דחול (ולא עוֹבָדִין)
עוֹבֶר ברחם אמו (ולא
עוּבָּר)
עוּנְשִׁים (ולא עוֹנָשִׁים)
- כגון אזהרות ועוּנְשִׁין.
עוף בַּיְתִּי (ולא בֵּיתִּי)
עֲזֶרַת הנשים (ולא עֶזְרַת) -
וכן הוא בכולם: עזרת כהנים וכו'
עִיקָר (ולא עִיקַר)
על בּוֹרְיָם, בָּרְיָם, בָּרְיוֹ
(ולא בּרְיָם, בּרְיוֹ הבי בשורק קבוץ)
עָלְבּוֹן, ויש נוהגים עלְבּוֹן, העאן בשורק קבוץ. ויש גם נהגו עִלְבּוֹן. (ולא עֶלְבּוֹן)
עַלֵּי הַדַּנְדַּנָּה (ולא עֲלֵי הַדַּנְדָּנָה)
עַלִּין, עַלִּים (ולא עָלִין, עָלִים)
- יחיד עָלֶה. רבים עַלִּים. ובצירוף,
עַלֵּי הדסים.
עִנְוְתָנוּתוֹ (ולא עַנְוְתָנוּתוֹ)
- ואע"פ שמצינו במקרא וְעַנָתְךָ
(תהלים י"ח, ל"ז), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
עַנְיוּת (ולא עֲנִיּוּת)
עֲסָק (ולא עֶסֶק) - השווה פרקי אבות פ"ד, בַּעֲסָק.
עֲצֵב, עֲצֵבִין (ולא עֲצב, עֲצּבִין, הצאד בשורק קבוץ) -הוא שם
תואר. ואע"פ שמצינו במקרא אשה
עצוּבַת רוח, לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.
עֲקִידַת יצחק (ולא עֲקֵידַת יצחק)
עַרָּבִים זה לזה (ולא עֲרֵבִים)
עַרְבִּית, ויש גורסין עַרְבִית -
היינו התפילה שעושים בערב.
עֲתִיד (ולא עָתִיד)
