ק

קְבָע  (ולא קֶבַע)  - כגון עֲשֵׂה תּוֹרָתָךְ קְבָע.

קוּלְמוֹס  (ולא קוֹלְמוֹס)

קוּלָּר בְּצַוַּארוֹ  (ולא קוֹלָר)

קוּנְטְרִס  (ולא קוּנְטְרֵס)

קוּף  (ולא קוֹף)  - היא החיה הידועה, ובמקרא מצינו הַקּוֹף (מלכים א'). אך לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.

קוּפַד  (ולא קוּפָּד)  - ואע"פ שמצינו במקרא קפָּד (צפניה פ"ב פסוק י"ד), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.

קוֹרִאים  (ולא קוֹרְאִים)  - וכן הוא בתהילים (פרק צ"ט), וכן הוא בכל מקום, אלף נבלעת. וחכמים השמיטו את האלף וכותבין קוֹרִין.

קוּרְנַס  (ולא קוּרְנָס)

קִטִיגוֹר  (ולא קַטֵגוֹר)

קָטְנִית, קָטְנָיוֹת  (ולא קִטְנִית, קִטְנִיּוֹת)

קִיבּוּץ  (ולא קבּוּץ)  - היא התנועה הדומה ליו"ד.  כך שמעתי מפי מוהר"ר יוסף קאפח ז"ל.

קִיבַּל  (ולא קִיבֵּל)  - והוא לשון יחיד ובזמן עבר. ואע"פ שמצינו במקרא קִיבֵּל (מגלת אסתר), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.

קַיוּם המצות  (ולא קִיּוּם) 

קִלַּל  (ולא קִלֵּל)  - בזמן עבר.

קְלַסְתַּר פניו  (ולא קְלַסְתֵּר)

קֶלֶף  (ולא קְלָף)

קִלְפֵי  (ולא קַלְפִּי)

קִלְקַל  (ולא קִלְקֵל)  - היינו בזמן עבר.

קָמִיַּע  (ולא קָמֵיעַ)

קָמֵץ  (ולא קָמַץ, קָמָץ)

קְפִידָה, קְפִידָא  (ולא קְפֵידָה, קְפֵידָא)

קַרַּאִין  - הם האנשים שלא קבלו על עצמם תורה שבעל פה, אלא תורה בכתב בלבד.

קְרָבִים  (ולא קְרָבַיִם)  - ואע"פ שמצינו בתורה קְרָבַיִם, אמרו בתלמוד לשון תורה לעצמה. לשון חכמים לעצמם. (חולין קלז עמ' ב')

קרְדּוֹם  (ולא קַרְדּוֹם)  - הקוף בשורק קבוץ.

קְרוֹם  (ולא קְרוּם)  - כגון הַקְּרוֹם שֶׁלַּ קָנֶה, או הַקְּרוֹם של ביצים.

קִרְיַת שְׁמַע  (ולא קְרִיַּת שמע)  - ואלו קְרִיאַת התורה, כך הוא הנקוד.

קַרְפֵף  (ולא קַרְפִּף)

קָרְקֳבָן  (ולא קָרְקְבָן)

קַרְקָע  (ולא קַרְקַע)

קַתְדְּרָה  (ולא קַתֶּדְרָה)