ת

תאות הַמַּשְׁגֵּל (ולא הַמִּשְׁגָּל)

תַּאנָא, תַּנָא (ולא תָּנָא)

תְּבָלִין (ולא תַּבְלִין)

תָּדֵּיר (ולא תָּדִיר) - ואע"פ שמצינו במקרא בִּתְדִירָא (דניאל ו' ט"ז), לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד.

תּוֹסָפוֹת (ולא תּוֹסְפוֹת)

תְּחָיַת המתים (ולא תְּחִיַת המתים)

תֵּיגֶר (ולא תִּיגָּר, תִּגָּר) - כגון עושה תֵּיגֶר עם קונו ח"ו.

תינוקות שֶׁלְּבֵית רִבָּן (ולא שֶׁל בֵּית רַבָּן)

תִּיקוּ (ולא תֵּיקוֹ)

תֶּכֶף (ולא תֵּכֶף)

תִּלְמוֹד לוֹמַר (ולא תַּלְמוּד לוֹמַר)

תְּנוֹ רַבָּנַן (ולא תָּנוּ רַבָּנָן)

תַּסְפּוֹרֶת (ולא תִּסְפּוֹרֶת)

תַּעְנִית, תַּעְנִיוֹת (ולא תַּעֲנִית, תַּעֲנִיּוֹת)

תְּפִּילִּין (ולא תְּפִילִין) - כך הוא הנקוד בספרי המשנה הקדומים בתימן, וכמעט נשכחה מסורת זו. עיין בשבת פ"ו משנה ב'. אמנם האחרונים נהגו לומר הַתְּפִילִּין, בלא דגש בפא.

תְּפָר, שם עצם (ולא תֵּפר) - כגון צריך שיהיה הַתְּפָר באמצע.

תַּרְבֵּץ הושט (ולא תּוּרְבֵּץ הושט)

תַּרְיַ"גּ מצוות

תּרְנְגוֹל, תּרְנְגוֹלֶת (ולא תַּרְנְגוֹל, תַּרְנְגוֹלֶת) - התאו בשורק קבוץ.

תּשְׁבְּחוֹת דוד בן ישי, תּשְׁבָּחוֹת (ולא תִּשְׁבְּחוֹת, תִּשְׁבָּחוֹת) - התאו בשורק קבוץ. אבל מתפללי שאמי נוהגים כבני עדות ספרד ואומרים תִּשְׁבחות.

תִּשְׁרִי (ולא תִּשְׁרֵי)

תַּקְלָה (ולא תַּקָּלָה)