אורחות הבית

במשך תקופה ארוכה קיבץ הרב אשר ברגמן שליט"א, פרקי הדרכה והכוונה, עובדות חדשות והנהגות ממורו זקנו רבן של כל ישראל מרן הגרא"מ שך זצוק"ל. כמי שהכל שיחרו לפתחו בעצה ותושיה, התקבצו למעונו שאלות קלות וחמורות בנושאי שידוכים, הבית היהודי, פרנסה, הורים, חסד, תפילה, ומרן זצוק"ל שליבו היה לבם של ישראל, השיב וכיוון בעצותיו. עובדות אלו מעשי רב התקבצו בידי הרב אשר ברגמן שליט"א לכדי ספר אורחות הבית, למעלה מ-005 עמודים הנוגעים לאורחות הבית היהודי. יצירה ספרותית ותורתית נדירה. הספר שמביא ליראת שמים טהורה, כלשונו של הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א במכתבו לספר החדש.

אשתי חכמה ממני...

וכאן, בכל הנוגע לחכמה זו - סבר רבינו כי יש מקום שתצטיין האשה אף יותר מהבעל, שכן אותה 'חכמה' בה נשתבחו הנשים - 'חכמות נשים בנתה ביתה' - הינה חכמה אשר כוחה של האשה רב לה בה, "בינה יתירה נתנה לנשים" )עיין נדה מ"ה, ע"ב(, וכפי שניתן ללמוד מדברים שסיפר אחד מנכדיו אודות הוראתו של רבינו לבחורה ששאלתו על כך.

 

 

היה זה כאשר הגיע אליו אדם בשליחותה של בחורה אשר הוצע לה שידוך, בחור ירא שמים ובעל מידות טובות, אלא שמידת חכמתו - היתה מוטלת בספק. הבחורה, אשר התרשמה בפגישות מאישיותו של הבחור המיועד - עמדה מאידך אף על חסרון פקחותו, ולפיכך בקשה לשאול את רבינו אם לגמור את השידוך המדובר.

 

לאחר שהקשיב רבינו לפרטי השאלה - הוא הביט בשליח ואמר לו: "תגיד לה שכך אמרתי: האשה - צריכה להיות יותר חכמה מהבעל... אשתי היתה יותר חכמה ממני... אשתו - וכאן הצביע רבינו על אחד מבני הבית - יותר חכמה ממנו... זו לא הנקודה! השאלה היא: האם יש לבחור מידות טובות? הוא קובע עיתים לתורה? זה מה שחשוב באמת!!"

 

הנה כי כן, האשה - נשתבחה בחכמתה, אולם זאת יש לזכור: הן אמנם ישנה מעלה גדולה ב'חכמה'. מעלה אשר חשיבותה בולטת בחיי נישואין וכוחה רב לה לשמור את השלום והשלוה בבית, וכפי שמצאנו אצל אשתו של און בן פלת - אך אין המדובר כאן ב'חכמת השכל', בכשרונות מבריקים ובתפיסה חדה ומהירה... כשרונות אלו - מוטב שימצאו בחיקו של הבעל אשר יעשה בהם שימוש בלימוד התורה הקדושה, ואילו המצאם אצל האשה - אינו בגדר מעלה, ואולי אפילו להפך...

 

 

שידוך פשוט - הוא הטוב ביותר

 

רבינו אמר בהזדמנויות שונות כי ראה מנסיונו ששידוך 'פשוט' - יכול להיות השידוך הטוב ביותר, שכן דוקא זו אשר איננה מיוחסת, זו אשר אינה מבריקה בכשרונותיה, זו אשר שמה אינו הולך לפניה - תהיה במקרים רבים האשה הכשרה העושה רצון בעלה, והרי זו מעלתה הגדולה ביותר של האשה!!!

 

ואמנם - היה רבינו מוסיף - אשה בעלת אמונה תמימה, אשר כל מבוקשה הוא למלא חובתה בעולמה ולעשות רצון בעלה - אין מאושרת ממנה, וביתה בודאי יהיה בית יהודי אמיתי מלא אושר ושמחה כל הימים! כי עיקר סוד הצלחת חיי הנישואין טמון בניהול החיים בפשטות, בלא התחכמויות!

 

דוגמא לחיי נישואין מעין אלו - היה רבינו מביא מהשמש של סלוצק, אשר על אורחות חייו זכה לעמוד כאשר הגיע לביתו בשליחות דודו הגדול - מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל - בכדי להעביר אליו את ההודעות אותן ביקש מרן הגרא"ז להכריז בבתי הכנסת למחרת היום.

 

"השמש של סלוצק" - סיפר רבינו - "היה עני מרוד, אביון ממש, ודלותו הרקיעה שחקים. כאשר נשלחתי אליו לראשונה באחד מלילות השבת - ציפיתי למצוא בית עצוב ועגמומי, אשר לשמחה ולמאור הפנים אין בו מדרס רגל. 'וכי איזו סיבה יכולה להביא את השמש העני והמסכן הזה לכדי שמחה?' - חשבתי לעצמי.

 

"אלא שמיד עם כניסתי אל הבית - עמדתי על טעותי המוחלטת... כאשר פתחתי את הדלת - ראיתי רק שולחן קטן ורעוע, ושני נרות שבת מונחים עליו ומפיצים אור עמום בחלל החדר. אולם כאשר התבוננתי בפניו של השמש ובפני רעייתו - ראיתי את האור הבהיר אשר קרן מפניהם! ראיתי את האושר המרחף בחלל הבית הדל! ראיתי זוג אשר חרף דלותו - חי בשמחה ובטוב לבב כזוג יונים, כאשר ניכר היה כי לא חסר להם בעולמם מאומה!!!

 

"מחזה זה" - סיים רבינו - "עומד לנגד עיני עד היום הזה, וממנו למדתי כי דווקא הפשטות - יכולה להיות סוד שלום הבית והאושר בחיים!! דוקא אשה פשוטה העושה רצון בעלה ורואה בכך את תכלית ייעודה - יכולה להיות האשה האידאלית אשר במחיצתה יכונו לבעלה חיים טובים ומאושרים!!"

 

ואם כן אפוא, זאת נזכור: 'חכמת הלב' - אין משובח ממנה. ב'חכמת הלב' - ראוי לה לאשה שתצטיין אפילו יותר מהבעל, כי 'חכמות נשים בנתה ביתה'. האשה אשר ניחונה בחכמה עדינה זו - יכולה בעזרתה להעלות ולרומם את בעלה ואת הבית כולו ולהצילם מכל מכשול ועוון. אולם 'חכמת השכל' - היא דוקא אינה נמנית עם מעלותיה של האשה, ולפעמים אפילו להפך... דוקא האשה הפשוטה - אך טובת הלב, חסרת הכשרונות והברק - אך הרוצה לעשות רצון בעלה, היא אשר ביתה יהיה בנוי לתלפיות והשמחה והאושר ישררו בו תמיד!!

 

 

פקחות למען השכנת שלום

 

כאשר עסק רבינו בהשכנת שלום בין איש לאשתו - הוא נדרש לעיתים להשתמש בפקחותו ובחכמתו הרבה בכדי להביא על פתרונן בעיות שונות, בהן כאלו אשר כשלעצמן לא היו אלא זוטות והבלים - אולם היתה קיימת סכנה שהן ישפיעו על האוירה הכללית בבית, וכמו במקרה הבא:

 

משפחה צעירה בה היה הבעל תלמידו של רבינו - החליטה לחלק את שבתותיה בין הוריהם של שני בני הזוג, כאשר שבת אחת הם יעשו בבית הורי האשה - ואת השבת הבאה בבית הורי הבעל, וחוזר חלילה.

 

במשך תקופה מסויימת, החזיק ההסדר מעמד. התורנות התקיימה תמידין כסדרן, וכך התארחו בני הזוג אצל הוריהם משני הצדדים לסירוגין - תוך הקפדה על חלוקה שוה... הבעיה התעוררה כאשר באחת השבתות, שבת בה היו אמורים בני הזוג לסעוד על שלחן הוריו של הבעל - חש זה האחרון שלא בטוב, עובדה אשר הביאה את הזוג הצעיר לשבות בביתם באותה השבת.

 

במשך השבוע הבא - התאושש הבעל ושב לאיתנו, וכעת התעוררה השאלה המהותית: היכן יעשו הם את השבת הבאה עליהם לטובה... כאן כמובן התגלעו חילוקי דעות חמורים בין בני הזוג: האשה טענה, כי מאחר שבשבת שעברה הם לא היו אצל הוריה - הרי שעליהם להתארח אצלם בשבת זו, כפי שקובע ההסכם המקורי... ואילו הבעל מצידו לא טמן ידיו בצלחת, כאשר הוא מגן בלהט על זכויותיהם של הוריו... "מאחר שבשבת הקודמת לא היינו אצלם - מן הראוי שנשלים זאת השבת!" - הוא טען.

 

משלא הצליחו בני הזוג להגיע להכרעה בוגרת בכוחות עצמם - הם נמנו וגמרו לעלות לביתו של רבינו, להציג בפניו את השאלה, וכאשר יפסוק להם - כך יעשו...

 

ואכן, עוד באותו היום נכנסו הם אל חדרו של רבינו ושטחו בפניו את טענותיהם. הבעל טוען בכה - והאשה טוענת בכה, ובינתיים מתפתחת לה מריבה, בני הזוג עומדים להם משני צידי המתרס ויורים חיצים זה בזה, ושלום הבית מוטל בסכנה גדולה...

 

מיד כאשר שמע רבינו את נושא הדיון, הוא ראה נכוחה את אשר לפניו. הוא עמד על הסכנה הגדולה הקיימת באשר לשלום הבית שבין בני הזוג, והוא הבין כי כאן לא יעזור פסק כזה או אחר... אם יפסוק לטובת הבעל - תצא האשה בתחושת קיפוח, אם יפסוק לטובת האשה - ירגיש הבעל עשוק, וכך או כך - לא יהיה בפסק כדי השבת שלום הבית על כנו כבראשונה....

 

הרהר אפוא רבינו רגע ושניים, ובמוחו הגאוני עלה רעיון מקורי: "הנה עצתי!" - הוא אמר לפני הזוג. "על מנת שלא להכנס לויכוח בו שניכם צודקים כמובן, הרי שהדרך הנכונה היא לפתור את הבעיה מיסודה... ועל כן, זאת עשו: שבתו אף בשבת זו בביתכם, וכך לשבת הבאה יחזור התור לסדרו הנכון... בשבת הבאה - יהיה תורכם להתארח אצל הורי הבעל, ואת השבת שאחריה - תעשו אצל הורי האשה!"...

 

בני הזוג שמעו את דבריו של רבינו, ועיניהם אורו... איש מהם לא חש מובס, כל אחד יצא בהרגשה כי רבינו קיבל את טענתו, והבעיה המעיקה - נפתרה לה מאליה... הם שבו לביתם בשמחה, עשו את אותה השבת בביתם בשובה ונחת, ובשבת הבאה שוב חזרו לסדר הקבוע והנכון כמימים ימימה... שלום הבית ניצל...

 

 

לפעמים נחוצה תקיפות...

 

הנה כי כן, כאשר ניתן היה הדבר - השתדל רבינו להשתמש בפקחותו בכדי להשכין שלום בין איש לאשתו. אולם היו גם מצבים אחרים... היו מצבים בהם לא די היה בפקחות - אלא נדרשה מידה גדושה של תקיפות למען השכנת השלום... על מקרה כזה - מספר אחד מתלמידיו של רבינו:

 

פעם הגיעו אל רבינו זוג בעלי תשובה, אשר עמדו כבר על סף גירושין. אל חדרו של רבינו - הגיעו בני הזוג לאחר תקופה ארוכה של נסיונות חוזרים ונשנים, לאחר שטובי המומחים כבר ניסו לעזור להם ולסייע בידם - אך לשוא. הביקור האמור אצל רבינו - היה בבחינת נסיון אחרון, פתח לנס שאולי יקרה וימנע את הצורך בניתוק הכואב אשר הנזק הכרוך בו ידוע לכל.

 

לאחר שהציגו בני הזוג את טענותיהם זו כנגד זה ולהיפך - הבין רבינו בחכמתו את אשר ארע... התברר, כי הקש אשר שבר את גב הגמל - היה ביקורה של אם הבעל בביתם של בני הזוג, ביקור במהלכו הטיחה האם דברים בכלתה ופגעה בה לטענתה...

 

בשלב זה - לאחר שהתבררה הבעיה - ניסה רבינו ליישב את ההדורים, אך לשוא... כל אחד מבני הזוג התבצר בעמדתו וטען כי אין קשר בין המקרה האחרון לבין החלטתו לפרק את החבילה, כל אחד העלה טענות ומענות כנגד בן זוגו, ונראה היה כי המצב כבר לאחר יאוש...

 

אלא שרבינו - לא התייאש... הוא פנה אל בני הזוג בסבר פנים חמור, והודיע להם: "ראו נא, אם מנוי וגמור עמכם להפרד - הרי שאינני יכול לומר מאומה או למנוע ממכם את הדבר. אולם זאת אומר לכם בבירור" - הגביה רבינו את קולו - "כי הצעד אותו הנכם עומדים לעשות מביא אסון עליכם, ואסון על ילדיכם!! לאסון הזה - אתה אחראים, ואתם תתבעו על כך במלא חומר הדין!" - סיים רבינו, ועזב את החדר...

 

וכאן, למרבה הפלא, הצליחו הדברים הקשים לחולל את המפנה - במקום בו כל דברי הריצוי והפיוס נכשלו... בני הזוג ההמומים מגערתו של רבינו - התעשתו כאשר שמעו את הדברים החריפים, והחליטו לנסות להמשיך עוד קצת ולהשיב את שלום הבית על כנו... ואכן הנסיון הצליח, והם חיים באושר עד עצם היום הזה!!